כשהעולם הקתולי עומד בפני תמורות גדולות עם הסתלקותו של האפיפיור פרנסיס שהלך לעולמו השבוע, כדאי לשים לב למקומם של הקתולים בממשל טראמפ ובמעגלים הקרובים ובעלי ההשפעה. בין דמויות מרכזיות בממשל שהן קתוליות ניתן למנות את ג'י די ואנס (סגן הנשיא) שהספיק להיות האחרון שפגש את האפיפיור ביום שלפני מותו, מארקו רוביו (מזכיר המדינה), רוברט קנדי (מזכיר הבריאות), וג'ון רדקליף ראש הסי אי-אי. דמויות בולטות נוספות במעגלי ההשפעה התקשורתים הם משפיעי הרשת קדניס אוונס וג'ון רוגר.
כידוע, חלק ניכר מהבייס של מצביעי טראמפ הם פרוטסטנטים, ובמיוחד אוונגליסטים, שזהו זרם מרכזי בתוך הכנסיות הפרוטסטנטיות. בקרבם ניתן לזהות בבירור את המחנה ה"ציוני נוצרי" עם דמיויות כמו מייק האקבי, שהחל לאחרונה את תפקידו כשגריר בישראל, והסנטור לינדסי גראהם.
כשבוחנים את בעלי ההשפעה בעולם הקרוב לדונלד טראמפ, ניתן לאבחן שהקבוצה שהיא פחות פרו-ישראלית, ושהדמויות שבה כוללות, כאמור, את סגן הנשיא ואנס, ומשפעי הרשת קדניס אוונס וג'ון רוגר - הם כולם קתולים. לקבוצה זו צריך להוסיף את משפיען הרשת והעיתונאי טאקר קלארקסון, שהוא בכלל חבר בכנסיה האפיסקופלית המזוהה עם הכנסייה של אנגליה ונחשבת כחלק מהזרם פרוגרסיבי של הנצרות.
כך ניתן לראות שבתוך מחנה טראמפ ישנן קבוצות שונות עם יחס שונה כלפי ישראל והקו שמבדיל בניהם הוא גם קו אמונתי שחוצה יריבות ישנה בין פרוטסטנים וקתולים. הציונות הנוצרית היא תופעה שמזוהה עם האמונה הפרוטסטנית, בעוד שהיחס כלפי היהודים ומדינת ישראל כחלק מההשקפה הקתולית היא יותר מורכב, אבל בבירור נראה שהזרם הפחות אוהד לישראל מגיע משורות העולם הקתולי.
יש לציין שהנשיא ג'ו ביידן הוא קתולי גם כן. במקרה שלו, יש לשים לב לגילו. הדור האמריקני המבוגר נוטה לתמיכה חזקה יותר בישראל. בהקשר זה, יש לשים לב שמייק האקבי ולינדסי גראהם, הציונים הנוצרים האדוקים, גם הם מגיעים לגיל גבורות.