נקודת התורפה האסטרטגית העיקרית של מדינת ישראל היא כ-35% בקירוב מהציבור היהודי שהם "קורי העכביש" שעליהם דיבר נסראללה. הקבוצה הזו מפונקת, חלשה מנטלית ואינה מתאימה לחיים באזורנו. מנגד, עתידה של המדינה מובטח כי מדובר בקבוצת מיעוט שחווה שלושה תהליכים הרסניים מבחינתה: קיטון דמוגרפי, אובדן הדרגתי של עמדות השפעה, ונדידה ימינה של אנשים מתוכה שהתפקחו בעקבות המציאות. אנשי הקבוצה הזו משוועים לתבוסה של מדינת ישראל מכמה סיבות, בהן החולשה שהזכרתי, אך בעיקר משום שהם נאמנים לקבוצת הייחוס שלהם יותר מאשר למדינה, וחוששים מתהליך ההיחלשות של הקבוצה, שכדי לעצור אותו הם מוכנים לעשות כמעט הכל. האויב העיקרי מבחינתם איננו חיצוני אלא פנימי: לא חמאס, חיזבאללה או אירן, אלא הימין והדמון הגדול בנימין נתניהו; וכדי לפגוע בימין ובנתניהו, שמאיימים על ההגמוניה שלהם, הם מוכנים לפגוע במדינה, לייחל לתבוסתה ואף לפעול לשם כך. מניע זה, לצד אותה חולשה מנטלית חולנית, הוא שתי הסיבות העיקריות לקמפיין הכניעה המופקר וחסר המעצורים שהקבוצה הזו דוחפת בטירוף חושים מבהיל. "הדאגה לחטופים" היא רק תירוץ - את אלה מהם או מבני משפחותיהם שחשודים כ"ביביסטים" הם לא מהססים לבזות.