כחודש וחצי לפני מתקפת שבעה באוקטובר - ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין: קיימת "חשיבות למימוש הציווי המוטל עלינו מאז המלחמה [ב-1973] - ללמוד, להטיל ספק, לייצר ידע רלוונטי ולאפשר לקברניטים לקבל את ההחלטות הטובות ביותר בזמן"; המשגים "שהובילו לכישלון המודיעיני [אז] אינם "חד-פעמיים" ב-21 באוגוסט 2023, פורסם באתר צה"ל ספרו של אורי בר-יוסף שכותרתו "מסע מקוצר אל לב הכישלון המודיעיני ערב מלחמת יום הכיפורים" בהוצאת חטיבת המחקר והמחלקה להיסטוריה. להלן קטעים מההקדמה לספר שנכתבה בידי תא"ל עמית סער ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין וד"ר אלי מיכלסון ראש מחלקת היסטוריה: אחד האירועים החרותים בתודעה הציבורית גם 50 שנים לאחר סיומה של מלחמת יום הכיפורים הוא כישלון אגף המודיעין במבחן העליון שהוטל לפתחו - התרעה על מלחמה. הכישלון הזה הכניס לארון המונחים הישראלי את המילה הטעונה "קונספציה", הנביט אלפי עמודים של מחקר אקדמי וכתיבה ספרותית, והותיר את צריבת הכישלון כרכיב יסוד בתרבות של אמ"ן עד היום. ולמרות כל זאת, הכישלון הזה כמעט לא תוחקר בתחקיר צבאי, מקיף, כולל ונוקב. [...] המחקר הקצר שלפנינו הוא, למעשה תחקיר ייחודי שערך ד"ר (כיום פרופ') אורי בר-יוסף, ובו הוא בחן כיצד, על-אף כל הסימנים המעידים, דבק אמ"ן בתפיסה שמלחמה אפשרית רק בתנאים מסוימים, מבלי להבין שהצד השני כבר שינה את עמדותיו והחליט לפעול. ייחודו של התחקיר הוא דווקא בפשטותו ובדבקותו בעקרונות התחקיר - מה היה המידע שבידי מחלקת המחקר, מה העריכו בזמן אמת, ומה הפער. [...] למרות הזמן שעבר, מצאנו לנכון לפרסם את התחקיר, כמעט כפי שנכתב בשעתו, כדי לאפשר, גם 50 שנים אחרי המלחמה ההיא, למצות את תהליך הלמידה. כשקראנו אותו, כל אחד מהזווית שלו - התחושה המרכזית שליוותה אותנו הייתה כי ניתן ללמוד עוד רבות. מלחמת יום כיפורים הייתה אירוע ייחודי, אבל שורשי השגיאות, הטעויות והתקלות שהובילו לכישלון המודיעיני אינם "חד-פעמיים". לצערנו, הם עשויים לחזור, בהקשר אחר, בצורה שונה, אך עדיין הם טומנים בחובם את פוטנציאל הטעות. מתוך התחקיר עולות שאלות כבדות, הרלוונטיות מאוד גם לאתגרים המודיעיניים שעומדים בפנינו כיום: מתי עוצרים ובוחנים מחדש הנחות יסוד? האם יש לנו מסגרת תפיסתית נכונה להתמודד עם הבעיות שלפנינו (שהרי לצד הכישלון במתן תשובה לשאלה מתי תהיה מלחמה, היה כישלון - מדובר פחות אך חשוב לא פחות - במענה לשאלה איזו מלחמה זו תהיה); איך מעודדים ומשלבים קולות אחרים בהערכה; איך מייצרים ביקורת, בזמן אמת, על ההערכות המובילות במערכת; איך מנהלים את השיח בין אנשי המודיעין למנהיגים הצבאיים והמדיניים, ועוד. לכן גם לאחר 50 שנים מצאנו את המסמך שמובא בפניכם בעל משמעות היסטורית, אך לא פחות מכך בעל חשיבות למימוש הציווי המוטל עלינו בכל יום מאז המלחמה - ללמוד, להטיל ספק, לייצר ידע רלוונטי ולאפשר לקברניטים לקבל את ההחלטות הטובות ביותר בזמן.[סימוכין]