ב-15 באפריל 2025, פרסם אתר החדשות הפלשתיני "קודס פרס" כתבה שכותרתה "עצומות [הקוראות] להפסקת המלחמה: האם יביאו ל[מצב של] רגיעה בעזה?". להלן תוכן הכתבה: הגדה המערבית [דיווח] (מיוחד) - קודס פרס 15 באפריל 2025 לאחרונה נשמעים קולות בחברה הישראלית הדורשים מממשלת הכיבוש להחזיר את השבויים [החטופים] שבידי ההתנגדות [חמאס] באמצעות אישור עסקת [חליפין], גם אם המחיר של הדבר הוא הפסקת המלחמה באופן סופי. מספר משקיפים ופרשנים סבורים כי עצומות אלו, במקביל לגל הפגנות המחאה, עשויות להוות גורם אשר יאלץ את [ראש ממשלת ישראל בנימין] נתניהו להחיש [את החלטתו] לסיים את המלחמה נגד עזה כדי להשיב את השבויים [החטופים], למתן את עוצמת תגובות הנגד בישות הכיבוש ולהפחית את המשברים המחריפים עימם הוא מתמודד. פריד אבו זהיר [فريد أبو ظهير], מרצה וחוקר בתחום מדעי המדינה, אמר כי העצומות שפורסמו על-ידי מספר קבוצות וגורמים בישות [ישראל], והדרישה להפסיק את המלחמה, ישמשו ללא ספק גורמי לחץ אפקטיביים, ואפילו אפקטיביים מאוד, ועשויה להיות להן השפעה על מאפייני השלב הבא ברצועת עזה, אופי המלחמה והמשכה. בשיחה עם [אתר החדשות] "קודס פרס", הדגיש אבו זהיר כי עד כה, הצעדים הללו אינם מספיקים כדי לחולל שינוי במדיניותו של נתניהו, שכן הוא עדיין נהנה מתמיכת רוב הציבור בישראל (על-פי סקרי דעת קהל), והוא עדיין נהנה מלגיטימציה, שכן הוא נבחר על-ידי רוב הציבור, וחשובות יותר מכך הן ההזדמנויות שנפתחו בפניו כתוצאה ממדיניותו של [הנשיא האמריקני דונלד] טראמפ כלפי המלחמה בעזה. עם זאת, אבו זהיר המשיך: "אם תהיינה התפתחויות חדשות בשטח התומכות בעצומות וב[פעולות] המחאה האלה, כמו למשל שביתות במדינת הכיבוש, אנו נהיה עדים לשינוי דרמטי במדיניות כלפי המלחמה בעזה והפסקת האש". החוקר והפרשן הפוליטי מרוואן אל-קבלאני [مروان القبلاني] מצידו סבור כי הפעילות [המחאה] מבית במדינה הכובשת נותרה חלשה, היא אינה מסוגלת לכלול חלקים רחבים של החברה הציונית, ואינה יכולה לאלץ את נתניהו לשנות את מדיניותו בנושא המלחמה בעזה וחילופי השבויים עם ההתנגדות הפלשתינית. אל-קבלאני הוסיף [ואמר] לכתב [אתר החדשות] "קודס פרס": "כמו-כן, התברר שחידוש המלחמה והמשך ההתקפות הצבאיות נגד האזרחים הפלשתינים נועדו להבטיח את תמיכת הזרם הדתי הקיצוני בהנהגת [איתמר] בן-גביר ו[בצלאל] סמוטריץ’, שהתנו את התמיכה בממשלת הכיבוש והמשך קיומה בחידוש המלחמה". אל-קבלאני ציין, כי המאבק הזה בין הזרם הימני לבין הזרם המרכזי והשמאל הציוני הוא מאבק על ההשפעה הפוליטית והשליטה במוסדות המדינה, והיציאה לרחוב [בהפגנות המחאה] היא ניסיון להשיג ניצחון במערכה [הפוליטית] ולאלץ את נתניהו לשנות את האסטרטגיה שלו בעזה ובאזור לאחר [שהם] הפסידו בבחירות. . הפרשן הפוליטי ח’אלד מעאלי [خالد معالي] סבור שמוקדם מדי לשפוט את [ההשפעה של] העצומות הללו, במיוחד מאחר שהן פורסמו רק לפני ימים ספורים בלבד. בשיחה עם [אתר החדשות] "קודס פרס" ציין מעאלי, כי אנו עומדים בפני שני תרחישים: הראשון - העצומות הללו יסייעו להפעלת לחץ נוסף על נתניהו, ויאלצו אותו להפסיק את המלחמה ולאשר עסקת חליפין בכל מחיר. באשר לתרחיש האחר הוסיף מעאלי: "העצומות האלה, בדומה לסיבות ולגורמים אחרים בישות הכיבוש המשפיעים על מהלך המלחמה ולו בעתיד הקרוב, עשויות להיות גורם נוסף שיזרז את הפסקת המלחמה ואישור עסקת [חליפין], לא כדי להפסיק את המלחמה עצמה, אלא כדי להחזיר את השבויים [החטופים], ולהיחלץ מהמשבר אשר נמצאת בו מדינת הכיבוש מאז שבעה באוקטובר [2023]. ראוי לציין, כי אלפי ישראלים ממגזרים שונים, בהם כ-3,500 אקדמאים, 3,000 עובדי מגזר החינוך, 1,000 הורים וכ-1,500 חיילי חיל השריון, בנוסף לעשרות שגרירים ובכירים לשעבר במשרד החוץ, חתמו על עצומות הקוראות להפסקת מיידית של המלחמה נגד עזה בתמורה לשחרור השבויים [החטופים], ו[עצומות] אלה מצטרפות למחאת הטייסים [בחיל-האוויר] ולהסלמה נוספת בהפגנות המחאה נגד המשך התוקפנות נגד רצועת [עזה]. [נוסח] העצומות כלל תמיכה ישירה בעצומה שפרסמו קצינים וטייסים במילואים בחיל-האוויר הישראלי, שדרשו להפסיק את המלחמה כתנאי להחזרת השבויים. ב[רשימת] החותמים על עצומת העובדים לשעבר במשרד החוץ, [מופיעים] שגרירים, שופט לשעבר בבית המשפט העליון, והנספח לשעבר בשגרירות ישראל בוושינגטון, אליקים רובינשטיין. בעצומה נכתב, כי "חידוש הלחימה לא הביא לשחרור שבוי [חטוף] כלשהו. אנו דורשים פעולה מיידית לשחרור כל השבויים [החטופים] בבת אחת, גם אם המחיר הוא סיום המלחמה". [סימוכין]