בשבועות האחרונים ידיעות אחרונות מנהל קמפיין אגרסיבי (ביחס למעט הכוח שנותר לו) להחלשת והכשלת המאמץ המלחמתי של מדינת ישראל. מאחר שערכתי אלפי כותרות בעיתונות המודפסת והדיגיטלית, כולל כותרות ראשיות, ואני יודע שכל כותרת (בייחוד ראשית) היא סיפור שכל מילה בו נבחרה בקפידה ואינה מקרית, בואו נפרק וננתח את הכותרת הראשית של "ידיעות" הבוקר: גג: צה"ל החל לשגר צווי 8 לעשרות אלפי אנשי מילואים - כותרת אינפורמטיבית, לא משדרת מסר סמוי כלשהו כשעומדת בפני עצמה. כותרת: "עד שחזרנו לחיים, שוב צריך לעלות על מדים" - בחירת ציטוט שמטרתה לזרוע ייאוש, כמעט בלי להסוות זאת. כותרת משנה, משפט ראשון: אחרי שראש הממשלה הבהיר כי המו"מ לעסקת חטופים משני בסדר העדיפות, צה"ל נערך להעמקת הלחימה בעזה - ניסוח שמטרתו להעביר מסר לפיו בנימין נתניהו החליט להפקיר את החטופים והוא שולח את החיילים "להעמקת הלחימה בעזה", כביכול ללא מטרה כלשהי (לכן אין אזכור ליעד של הכרעת האויב ומיטוט חמאס). כותרת משנה, משפט שני: מילואימניקים ששירתו מאות ימים נקראים שוב לדגל - ניסוח שמטרתו להעביר ללוחמים את המסר: "אתם פראיירים, מנצלים אתכם". כותרת משנה, ציטוט: "הכי קל להישאר בבית", אומר מור, חובש בשריון, "אבל צריך אותנו, אז אנחנו באים" - לוחם המילואים מוצג כדמות ערכית ואצילית, כפי שהוא באמת, אך הצגה זו אינה תמימה - היא מובאת בצמידות להצגת רה"מ כמפקיר החטופים ששולח את המילואימניקים למלחמה ללא מטרה (כביכול), כדי להעצים את הניגוד בין הנבל לגיבור. כותרת משנה, משפט סוגר: דיווחים: ארה"ב וישראל קרובות לחידוש הסיוע ההומניטרי - משפט שמטרתו להעביר את המסר שהחיילים נשלחים ללחימה חסרת תוחלת, כי במהלכה הממשלה תספק סיוע לאויב באופן שלא יאפשר להם להביס אותו. לא בכדי מושמטות העובדות שהסיוע לא יגיע הפעם לידי חמאס ושהכמות שלו תהיה קטנה ביותר מ-80% לעומת הפסקת האש, על-מנת למנוע תמותה המונית מרעב בלי לאפשר לאויב לאגור עודפים.

תמונה וכיתוב תמונה: לוחם צה"ל בלבוש קרבי ולצדו הציטוט: "שואלים למה אנחנו הולכים". מטרת הציטוט לזרוע ספקות בקרב המגויסים בנוגע ללחימה, על-מנת שישקלו לא להתייצב למילואים. וזה פרצופו האמיתי של מה שפעם היה העיתון של המדינה.