הניצחון שהשיג החמאס הוא מסיבה שאנו לא מודעים אליה: הוא החליף בנו - בעם ובהנהגה - את הדיסקט - את הקונספציה - מ-"החמאס מורתע, כבלנו את ידיו", ל-"החמאס הוא כל-יכול הוא שוב יתקוף". קונספציה שהינה הפוך על הפוך קלאסי - ממשהו מכשכש בזנב או דמוי בובת סמרטוטים, אם ננקוט בלשון-הדימויים, ל"עוף חול מודרני ששוב תפרוץ ממנו המתקפה הקטסטרופלית". אנחנו, הבאנו את ראש הממשלה לטעון - ולא להרפות מעמדתו - "הדרך היחידה למנוע מהחמאס שביעי October חוזר היא להשמידו".
פסיכוזת המונים - יש כזה דבר
מה קורה פה? - האם עם שלם לקה בפסיכוזה המונית? יש ניסוי פסיכולוגי, לא תואם לסיטואציה אבל בכל זאת: בחדר המתנה שמוזמנים אליו אנשים, כל היושבים שממתינים פושטים ברגע מסוים את חולצותיהם. כל הקהל בסוד הניסוי, פרט לאחד: הנבדק. ענו אתם, האם גם הוא יסיר את חולצתו. ובהפוך, כי ההפוך חוגג אצלנו מאז שבעה באוקטובר - בפסיכולוגיה, היסטריה המונית או פסיכוזת המונים, היא תופעת הצגתם של סימפטומים היסטריים בידי יותר מאדם אחד (ציבור מסוים). פעמים רבות מתחילה התופעה כאשר אדם אחד מגלה סימני היסטריה לעיניהם של אחרים, אשר באופן "מדבק" מתחילים גם הם לגלות את אותם סימפטומים.
שפנים מהכובע
החמאס כבר שלף את כל השפנים מהכובע שלו: הפתעת ה-October 7, שהתכונן לה ובנה - תחת התרדמה העמוקה שלנו - לאורך שנים, עכשיו נותן לפוסט-טראומה ההמונית בעקבותיה, ה-aftershock אחרי רעידת-האדמה, לעשות את שלה.
החזרת החטופים והביטחון
אנחנו יודעים עכשיו - הודות לחמאס - שגדר המערכת לא מגנה, רק מעכבת. וניתן לא רק לפרוץ אותה בקלות עם מצנחי רחיפה ו'לדלג' מעליה, ושאת מערכות התצפית והאש, ביניהן מערכת רואה-יורה, ניתן לנטרל. וגם שצריך לצייד בנשק את התצפיתניות, וכוח צה"ל עם מיטב החימוש סביבן, והגנה מרחבית כנ"ל סביב כל יישוב בעוטף. ואחרי שכל זה כבר מוכן, שימת סוף למלחמת ההתשה שגובה מחיילינו קורבנות ומעמידה בסכנה את חיי החטופים. כן, יציאה מהבוץ העזתי תוך השארת Perimeter. ההסכם שייחתם, עם הערבויות הבינלאומיות, יביא ללא שהות להחזרת החטופים והחללים. ובידינו (מאז ואילך), למנוע מהחמאס להרים ראש. יש רק אדם אחד שבו כל זה תלוי: ראש הממשלה.