חשוב לי להסביר את מורכבות המשבר עם המורים כי נשמעות טענות שקריות מכיוונים רבים. אין לי שום טענה או רצון לשנות את החוק שהוביל לקיצוץ רוחבי לכל עובדי המדינה.
גם הסתדרות המורים לא טוענת כנגד הקיצוץ. אני מבין שיש גורמים פוליטיים שמנסים לצייר שזו טענתי אבל שוב אני מדגיש: אין טענה כנגד הקיצוץ הרוחבי ההכרחי שנקבע לכלל עובדי המדינה, גם אני הצבעתי בעדו כחלק מהחלטת ממשלה.
מה שגרם למשבר הוא העבודה שהאוצר, בשקט, חתם על הסכם פיצויים עם ההסתדרות וארנון בר דוד - הסכם שמבטיח פיצוי לעובדי המדינה שאותם היא מייצגת. אבל עם הגננות והמורים? שום הסכם. שום פיצוי.
הסתדרות המורים שבוע שעבר תכננה להתחיל עיצומים בלימודים. פנינו לבית דין לעבודה לעצירת העיצומים והחל הליך שקבע שבוע ללא עיצומים אשר בו ניסינו להגיע להסכמות. אחרי מספר פגישות לקראת סוף השבוע קבענו דיון משותף עם האוצר וההסתדרות. לצערי נציגי האוצר ברגע האחרון לא הגיעו. הצעה רצינית אחת לא נתנו.
מי שרוצה לפתור את המשבר ולתת מענה הוגן, כפי שקיבלו אחרים, לא מתנהל ככה. אני שב וקורא לשר האוצר, תעמיק בנושא, התנהלות הממונה על השכר במקרה זה מפלה לרעה את עובדי ההוראה. חובה לתקן.