כניסת בנימין נתניהו לאולם בו נערך חידון התנ"ך ביום העצמאות, הייתה מלווה במחיאות כפים סוערות, כשהקהל עומד רוקע ברגליו ומריע בשלל אמירות חיבה והערצה למנהיג ולרעייתו, שנראו מאוד מאושרים מקבלת הפנים החמה.
החזון של "נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי" מספר ישעיהו פרק מ' דמע למשמע תרועות המלחמה בנאום הפתיחה של ראש הממשלה. החזון של "חֹטֶר מִגֶּזַע יִשַּי" וה"נֶצֶר מִשָּרָשָיו יִפְרֶה" מפרק י"א פסוק א' בספר ישעיהו ניצב מבויש ונכלם למשמע תרועות הניצחון של ראש הממשלה במלחמה ברצועת עזה. החזון נפגע למשמע האמירות החוזרות ונשנות על עוד אש ועוד מלחמה וניצחונות. רוח הבינה, החוכמה, העצה, רוח דעת ויראת אלוהים מפסוק ב' באותו ספר חשו נזופים, כשבנאום הפתיחה בחידון התנ"ך
ראש הממשלה נשא פניו אך ורק לעברה של האש ולא מצא לנכון להקדיש אפילו קמצוץ של דקת נאום לעבר הכמיהה לשלום.
ציער אותי מאוד לחזות במעמד התרועות הרמות של הקהל הרב, שחזרו ונשנו מיד לאחר משפט הפתיחה בנאום הברכה מספר תהילים פרק פ"ג פסוק ט"ו:
"כְּאֵשׁ תִּבְעַר יַעַר וּבְלֶהָבָה תְּלַהֵט הָרִים", כשפניו של ראש הממשלה מופנות אל העתיד להתרחש במדינת ישראל כמתואר בפסוק ט"ז: "כֵּן תִּרְדְּפֵם בְּסַעֲרֶךָ וּבסוּפָתְךָ תְּבַהֲלֵם."
מצער, שהקהל נכבש בהתלהבות רבה אחרי דברי הרהב המתלהמים של ראש הממשלה, שנשאב בהתלהבות רבה לרוחו של פרק מספר תהילים, בו רבות הקריאות למלחמה כדוגמת הקריאות "לַעֲשׁוֹת גְּבָל וְעָמוֹן וַעֲמָלֵק פְּלֶשֶׁת עִם יוֹשְׁבֵי צוֹר גָּם אָשׁוּר... עֲשֵׁה לַהֶם כְּמִדְיָן... וְהָיוּ דֹמֶן לַאֲדָמָה". זו הייתה חזרה על דברי שרים בממשלת ישראל, שביקשו להשמיד את עזה על תושביה, כפי שדרש הנביא שמואל בספר שמואל א' בפרק ט"ו פסוק ג': "וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ, וְלֹא תַּחֲמֹל עָלָיו "וְהֵמַתָּה מֵאִיש וְעַד אִשָּׁה מֵעוֹלֵל וְעַד יוֹנֵק מִשּׁוֹר וְעַד שֶׁה."
המונח אש היה המונח המנחה בנאום ראש הממשלה, שהתעלם מלהבות האש, שלמרבה הכאב כילו ערב יום העצמאות יערות, שיתקו לשעות לא מעטות את הדרכים המובילות לירושלים, גרמו סבל רב לאלפי אזרחים שפונו מבתיהם ורק בנס לא נלכדו אנשים בלהבות האש. פניו של ראש הממשלה היו רק לעבר אש המלחמה, שכבר בחודש אפריל אשתקד בישר לנו בלהט רב, שאנחנו ממש פסע מהניצחון.
מצער שבנאום הפתיחה של ראש הממשלה, בחידון התנ"ך, בו היו כמה רגעי שכחה בנושא אחר, נשמעה קריאה להשמדתם של גויים. חבל שראש הממשלה שכח, שטרם כניסתו לאולם הוא פנה לגויים, שיסייעו למדינת ישראל בכיבוי שריפות הענק שהשתוללו בהרי יהודה. מעמד חידון התנ"ך יקר לי. אני מצר על כך, שמעמד הבא להוקיר ולתת כבוד לאחד מנדבכי הקיומיות שלנו כאומה נפתח בנאום, שפרס לנו מרבדים מדממים ומציאות רוויית להבות אש.