מהן הסיבות להקמת של ועדות חקירה לסוגיהן בארץ ובעולם?
1) אירוע קשה וטראומטי
2) הרצון ללמוד לקח ולתקן לעתיד
3) הרצון לתת מזור רגשי לכאבי האירוע, שאינם פוסקים טרם הוא נארז ונחתם על-ידי גוף חוקר.
אירוע קשה וטראומטי יש לנו, ולכן בואו נבחן את שני הקריטריונים האחרים:
- הרצון ללמוד לקח ולתקן לעתיד כאמצעות ועדת חקירה, עשוי להצליח, עשוי שלא להשפיע (תיקו), ועלול לקלקל.
- הרצון לתת מזור רגשי באמצעות ועדת חקירה עשוי להצליח, עשוי שלא להשפיע (תיקו), ועלול לקלקל.
יש לנו כן 3 כפול 3 חלופות. כמו טוטו של שני משחקים אשר התוצאות הקבילות הן חובת הצלחה במישור המזור, והצלחה או תיקו במישור הלקחים. אנו חייבים להביא מזור, אחרת אין להקים ועדה, אסור לנו להסיק לקחים שגויים, על-אף שאם לא נסיק לקחים, לא יקרה אסון.
מכאן אנו למדים שמתוך תשע אפשרויות יש רק שתיים קבילות, מיעוט די קטן, אנו חייבים להצליח במזור ולא להיכשל בלקחים. האם אם כן אנו בשלים לוועדה? התשובה היא חד-משמעית לא! שני נושאים חייבים להבשיל לפני הקמת הוועדה:
1) שחרור החטופים
2) החלפת היועצת המשפטית לממשלה ביועץ ראוי אשר יגן על הממשלה ולא יפעל נגדה. אז יעלה ביטחון הממשלה וראש הממשלה במערכות המשפט.
כאשר ייושבו שתי נקודות המפתח לעיל אז בדיוק ייקח נתניהו ותיקח הממשלה כולה סיכון מחושב להקמת ועדת חקירה ממלכתית רצינית והוגנת, אשר יש סיכוי סביר גם להצליח. וכל השאר? שורפים זמן בהמתנה להבשלה.