כמעט והייתה כאן עסקה לשחרור חטופים, אפילו שחרור של כל החטופים. מצרים הציעה תהליך של פירוק חמאס מנשקו תמורת הפסקת אש לחמש שנים, אלא שבשלב קריטי זה, קטר התערבה ושכנעה את חמאס לדחות את ההצעה. ההשפעה הקטרית על החמאס היא כה מכריעה עד שנשיא ארה"ב בעצמו מתכנן להגיע לקטר כדי לשכנעם לתמוך בהצעה המצרית! אבל שאלה מהותית כמעט ואינה נשאלת בתקשורת הישראלית: מה האינטרס של קטר לסכל את העסקה? התשובה לשאלה פשוטה זו ברורה לעין כל. חמאס רואה את ההשתלחות הפרועה של המפגינים ומנהיגיהם בממשלה ובראש הממשלה; קריאות קשות ומסיתות כמו 'מפקיר', 'בוגד', 'רוצח החטופים' הפכו כבר מזמן לדבר נפוץ. קריאות לסירוב פקודה נשמעות ללא הרף; תחושת המשבר הולכת ומעמיקה, והאפשרות לנפילת הממשלה הופכת לריאלית מיום ליום. במצב כזה, עסקת חטופים כלשהי תביא בעקבותיה לרגיעה פנימית; היא תחזק את הממשלה ובמיוחד את מעמדו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו - לכן, ברור מדוע קטר, חמאס וגורמים ערביים אחרים יעדיפו להמשיך ולנצל את המשבר הפנימי בישראל ולמנוע עסקה שעשויה לייצב את הממשלה. מדוע שקטר, חמאס והערבים יוותרו על הסיכוי להפיל את נתניהו וממשלתו?; מדוע שלא ינצלו את הסערה הפנימית המתחוללת כיום בתוך מדינת ישראל? המסקנה הברורה - המחאה הפרועה נגד נתניהו פועלת כבומרנג - מה שהתיימר להוות לחץ פנימי על הממשלה למען שחרור החטופים, התגלה לבסוף כמכשיר המשרת כוחות חיצוניים ועויינים הפועלים להקשחת עמדתו של החמאס ולמניעת שחרורם של החטופים.