ב1 מאי 1950 שנתיים לאחר קום המדינה, פוצצה תהלוכת ה-1 במאי שצעדה ברחובות תל אביב לאחר שפרצה תגרת ידיים בין "סדרני הפועל" שליחי אנשי מפא"י (מפלגת פועלי ארץ ישראל) לבין קבוצת נוער של השומר הצעיר (מפ"ם) בשל סיסמה שנשאה קבוצת "השומר הצעיר" נגד דוד בן-גוריון בניגוד להסכם (סיכום) שנחתם בין מפא"י למפ"ם ערב התהלוכה וחגיגות ה-1 במאי 1950 שכל סיסמה שתינשא בתהלוכה מחויבת באישור ובהסכמת מטה צעדת ה-1 במאי בוועד הפועל של ההסתדרות. לפני צעדת ה-1 במאי 1950 נערך מאבק מאחורי הקלעים והתנהלו ויכוחים לוהטים בין מפא"י ומפ"ם לגבי תוכן הסיסמאות שיישאו הצועדים בתהלוכה. הוועדה המרכזת של ההסתדרות החליטה שאם לא יושג הסכם בין מפא"י למפ"ם לגבי תוכן הסיסמאות תבוטל התהלוכה המרכזית ברחובות תל אביב. ברגע האחרון הושג הסכם בין שתי התנועות לפיו הסיסמאות שיינשאו במהלך התהלוכה ובעצרת - אירוע הסיום שלה שיערך ב"אצטדיון הצבאי" בצפון תל אביב - יהיו מוסמכות ומאושרות על-ידי ועדה מיוחדת בה מיוצגים חברי מפאי ומפ"ם. מועצת פועלי תל אביב פנתה ערב התהלוכה לציבור ופרסמה הודעה-בקשה לא להניף לשאת בתהלוכת ה-1 במאי סיסמאות שלא אושרו על-ידי ועדה מיוחדת בה היו מיוצגים חברי מפא"י ומפ"ם.

חגיגות ה-1 במאי 1950 בכללן עמדו בסימן פילוג ומתח אידיאולוגי בין מפלגות השמאל לאחר שמפ"ם, שהייתה אז תנועה גדולה יחסית, קיימה ב-1 במאי תהלוכה משלה בתל אביב שיצאה מרחוב ברנר בעיר וסובבה ברחובות לקול תופים וחצוצרות. בתהלוכת מפ"ם נאם יהודה טובין, חבר הנהגת תנועת “השומר הצעיר” והקיבוץ הארצי, שבירך את "המנהיג" סטלין. באותה שעה מק"י - המפלגה הקומוניסטית הישראלית קיימה אף היא תהלוכה משלה שנשאה כמה סיסמאות נגד רדיפות ערבים במדינת ישראל. תהלוכת מק"י יצאה מקולנוע "גן רינה" ששכן בפינת הרחובות בן יהודה ושלום עליכם בתל אביב. לאחר נאום שנשא בפתיחת התהלוכה מאיר וילנר ממנהיגי התנועה הקומוניסטית הישראלית סובבה ברחובות תל אביב ועברה ברחובות בן יהודה ואלנבי.

בשעות אחרי הצהרים של אותו יום יום שלישי ה-1 במאי 1950 החלה התהלוכה הכללית של הסתדרות העובדים בהשתתפות אלפים רבים. חלק מאנשי מפ"ם שערכו קודם לכן בשעות לפני הצהריים תהלוכה משלהם בתל אביב הצטרפו בשעות אחר הצוהריים לתהלוכת ההסתדרות -מפא"י ובהתאם למוסכם אנשי מפ"ם קיפלו את רוב שלטי סיסמאותיהם שנשאו ובהם ברכות לסטלין ולמשטרו. גם כמה מאנשי מק"י הצטרפו לתהלוכת ההסתדרות לאחר שהתבקשו על-ידי המארגנים של תהלוכת ההסתדרות להוריד את תמונות סטאלין. בראש תהלוכת ההסתדרות-מועצת פועלי תל אביב, צעדו חברי הוועד הפועל של ההסתדרות וחברי מועצת פועלי תל אביב ואחריהם האגודות המקצועיות על דגליהן. בשעת התהלוכה הושבתה התחבורה העירונית. התהלוכה עברה בשלום ועברה ברחובות אלנבי ובן יהודה עד שהגיעה לאצטדיון בצפון העיר שם הייתה אמורה להיערך עצרת חגיגות ה-1 במאי המרכזית בתל אביב ובה אמורים היו לנאום אליעזר שכטר מזכיר מועצת פועלי תל אביב, פנחס לבון (אז לובינקר) וברל רפטור וכן הייתה אמורה להתקיים במסגרת עצרת "תוכנית אמנותית מגוונת". על במת הנשיאות כבר תפסו מקומם השרים גולדה מאיר (אז מאירסון) ואליעזר קפלן. הצועדים בתהלוכה החלו להיכנס לאצטדיון ולהסתדר ולתפוס מקומותיהם. כשנכנסה לאצטדיון קבוצת נוער מ"השומר הצעיר" היא נשאה, בניגוד למה שסוכם, סיסמאות שלא היו מאושרות, וביניהן סיסמה נגד דיכוי המיעוט הערבי בארץ ובמיוחד עוררה את חמתם של מארגני העצרת אנשי מפא"י כרזה שנשאו צעירי "השומר הצעיר" שתקפה את ראש הממשלה דוד בן-גוריון על נאומו נגד מאמצי הקליטה של ההתיישבות העובדת וזו לשון הכרזה "בן גוריון: החלוציות הכזיבה ...אני בוש ונכלם... " מספרים כי גולדה מאיר בראותה את הכרזה נגד בן-גוריון מחתה נמרצות וקראה קריאת בוז לעבר נושאי הכרזה על שהפרו את הסיכום בין מפא"י למפ"ם. מזכיר מועצת פועלי תל אביב אליעזר שכטר נזעק כנראה בעקבות תגובתה הנזעמת של גולדה וקרא ברמקול לצעירי "השומר הצעיר" נושאי הסיסמאות הלא מאושרות להסיר מיד את הכרזות והסיסמאות שנשאו וכשאלה סירבו הורה שכטר ברמקול לסדרנים לסלק בכוח את שלטי הכרזות. הסדרנים מאנשי "סדרני הפועל" שהיו שליחי מפא"י, שהיו ידועים בקשיחותם, רצו בחמת זעם לעבר נושאי השלטים ותוך שהם מכים אותם ניסו להוציא מידיהם בכוח את כרזות הסיסמאות. נערי "השומר הצעיר" לא ויתרו בקלות למרות שהוכו נמרצות. אל התגרה הצטרפו כמה חמומי מוח. המשטרה הוזעקה למקום .מפקד משטרת תל אביב יואב פלג ואנשיו הגיעו למקום להשליט סדר. בעקבות התגרה בוטלה בו במקום העצרת עוד לפני שזו למעשה החלה והודעה על כך נמסרה ברמקול. האירוע המרכזי של חגיגות ה-1 במאי 1950 פוצץ והקהל עזב אט אט את האצטדיון כנראה מאוכזב, והכל בגלל סיסמאות.