לא להאמין אבל עובדה לא פחות ממדהימה: ל"ג בעומר שאותו חגגנו במוצאי חמישי בהדלקת מדורות ברחבי הארץ (במקומות המותרים), והוא גם יום נטול תחנון ועם 'קצת שמחה', הוא גם יום ההולדת המדומיין ה-1,890, של הפיקציה ששמה פלשתינה: המצאה פיקטיבית עויינת שמעולם לא הייתה קיימת, ושכל מטרת הבאתה לעולמנו לפני 1,890 שנה, הייתה כדי למחוק זיקה כלשהי בין עם ישראל למולדתו ארץ ישראל, ששמו ושמה חד הם, ובינו לבין בירתו הרוחנית ירושלים.
היה זה הקיסר הרומי אדריאנוס שחיק טמיא, שהמציא ממוחו השטני, לאחר שהכריע בשנת 135 לספירה את מרד בר כוכבא של יהודי ארץ ישראל במחיר דמים נורא ואיום, את התרמית ששמה פלשתינה. קללת אדריאנוס, שיסודה במגמה להנדס את הגאוגרפיה, הורחבה על ידו מאותן סיבות ממש גם לשמה של ירושלים בירת העם היהודי, שאת שמה המיר ל-איליה קפיטולינה, ועשאה לעיר אלילית. ארץ ישראל וירושלים - אַאוּט; פלשתינה ואיליה קפיטולינה - אִין.
שם הפיגולים המומצא פלשתינה, נתקבע בתודעת העולם לאורך 1,813 השנים שחלפו מאז חורבן הארץ ב-135 - ועד לאייר תש"ח (1948), לפני 77 שנה, עת חזרה פלשתינה לשמה המקורי, בעת הכרזת העצמאות מפי בן-גוריון: "אָנוּ מַכְרִיזִים בָּזֹאת עַל הֲקָמַת מְדִינָה יְהוּדִית בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הִיא מְדִינַת יִשְׂרָאֵל". מאז נותר השיקוץ הזה רק לנחלתם של צוררי ישראל, המוסלמים והנוצרים, שמתעקשים שלא לעכל את המהפך ההיסטורי של תש"ח, ומתריסים בגרון ניחר Free Palestine. לשחרר לטובת מי? והרי מאז שובה בתש"ח לידי העם היהודי היא לגמרי משוחררת. אבל ממתי מעניינות העובדות את הצוררים?
העם היושב בציון לא השלים עם קללת אדריאנוס. בכל חתונה יהודית, בכל הדורות ובכל הגלויות, נשבעו יהודים מתחת לחופה: "אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָים תִּשְׁכַּח יְמִינִי". אפילו בקינות של תשעה באב אנו נפרעים עד היום מזכרו הארור של אדריאנוס שחיק עצמות. ביטוי ציורי לסלידת העם היהודי מגדול מְנַשְְׁלֵנוּ מארצנו, הנהיג לעצמו הוגה הדעות ד"ר ישראל אלדד-שייב, איש המחנה הלאומי. לאחר שנמצאו שרידי פסלו של אדרינוס בעמק בית שאן ב-1975, והם שוחזרו והוצבו במוזאון ישראל, נהג אלדד-שייב להגיע למוזאון הלאומי, להתייצב מול הפסל וללעוג לו. אלדד: "נעמדתי לפני עיניו הכבויות של אדריאנוס במוזאון, ואמרתי לו: אדריאנוס אדריאנוס!! אתה שרצית לקרוא למקום זה איליה קפיטולינה ולארץ זו פלשתינה. פקח עיניך וראה: היכן אתה נמצא?? במוזאון ישראל! בירושלים!!".
ההיסטוריון הרומי דיו קאסיוס, שחי בתקופה סמוכה, הוא שחשף שאדריאנוס הגה ויישם את בדיית פלשתינה רק כדי לנתק בין העם היהודי שהוכה קשות אז, לבין מולדתו ספוגת דמם של מורדי בר כוכבא. הוא דיווח שבעקבות תבוסת היהודים מול המעצמה הגדולה בעולם, נתרוקנה הארץ מיהודיה. רבבות עד מאות אלפים נהרגו ומאות יישובים חרבו. מאז 'פלשתינה', נכבשה בידי עמים רבים, אולם אף אחד מהם לא החזיק בה מעמד. רק את בניה, בני עמנו, קולטת ארץ ישראל. כל שאר הפולשים נדחו.
וכך נותרה ארץ ישראל, פלשתינה בשמה השקרי, בשממונה לאורך הדורות. עד שחזרו אליה שוב, בעליות הראשונות, מיטב בניה-בוניה. עצם נוכחותם והצורך בכוח עבודה, שאבו ארצה מהגרי עבודה ערבים, שהגיעו עטויי סחבות וסחופי חרפת רעב מכל רחבי המזרח התיכון - ממדבריות סעודיה, עירק, מצרים ושאר שממות ערב, בתקווה לקושש אצל היהודים פת לחם. הפולשים הזרים הללו, אימצו לעצמם את זהות הפיקציה של אדריאנוס וכינוי עצמם פלשתינים, כינוי שמתכתב בעברית עם המונח פולשים. לימים, בעקבות הסתה אנטישמית ולאומנית, אף דרשו לעצמם דיירי משנה אלה את הבעלות 'על פלשתינה' וזממו לנשל את בעליה המקוריים מנחלת אבותם.
למרבה המזל, יש בידינו עדויות לכך שכל הסיפור הפלשתיני הוא בלוף. זוהייר מוחסין, חבר הנהגת אש"ף, הצהיר ב-1977: "העם הפלשתיני לא קיים... רק למטרות פוליטיות וטקטיות אנחנו מדברים היום על קיום העם הפלשתיני". אחמד שוקיירי, ממייסדי אש"ף, שהצהיר בשם 'הלאום הפלשתיני' המפוברק על כוונתם של הערבים 'לזרוק את כל היהודים לים', הצהיר: "יצור כזה כמו פלשתין אינו קיים כלל; ארץ זו אינה אלא חלקה הדרומי של סוריה רבתי". גם ח"כ לשעבר עזמי בשארה, המרגל הנמלט, הודה: "אני לא חושב שיש אומה פלשתינית. יש רק אומה ערבית".
וזו גם ההשקפה היהודית המקורית. דוד בן-גוריון: "עניין השם פלשתינה, זה רמאות... לא הייתה מדינה פלשתינית, לא הייתה אומה פלשתינית, אין דבר כזה פלשתיני... לא היה דבר כזה". גולדה מאיר: "פלשתינים ערבים? אני עצמי פלשתינית... עדיין יש לי את הדרכון הפלשתיני הישן [שהנפיקה ממשלת המנדט הבריטי בשנות שלטונה בארץ]". והוסיף ההיסטוריון בן-ציון נתניהו: "אין דבר כזה עם פלשתיני... השאיפה הערבית המרכזית היא השמדת מדינת ישראל". אבל הכזב הפלשתיני ממשיך להלהיט את האנטישמים בעולם, הנאחזים בכזב הפלשתיני, ויוצאים לזעוק בחוצות: 'שחררו את פלשתין מהיהודים' - From the River to the Sea, Palestine will be free . באנגלית האיוולת הזו נשמעת הרבה יותר טוב.
ולמה דווקא ביום ל"ג בעומר, נולדה קללת אדריאנוס? - הגמרא עצמה מלמדת ש-24 אלף תלמידי רבי עקיבא מתו בין פסח לעצרת, 'מפני שלא נהגו כבוד זה בזה'. אולם גדולי הדורות גרסו שנימוק זה אינו אלא לשון סתרים שנועדה לחפות על האמת: תלמידי ר"ע היו לוחמים בצבאו של בר כוכבא, בפקודת רבם, שלפי הרמב"ם היה נושא כליו של בר כוכבא וראה בו משיח ישראל, והם, לפי השולחן ערוך, 'פסקו מלמות' בל"ג בעומר.
גדולי ישראל בכל הדורות, החזיקו בדעה שההרוגים הם לוחמים מרד בר כוכבא, החל ברב שרירא גאון ורב סעדיה גאון שהנציחו סברה זו בכתובים, ועד לחכמי זמננו ובהם הרצי"ה קוק, הגרמ"ש גורן, הרמ"צ נריה, הרב מאיר מזוז, החוקר אברהם קורמן, כולם ז"ל, וייבדלו לחיים הרבנים אליהו זייני ואורי שרקי. גם חוקרים נחשבים כמו שמואל ספראי, אהרון אופנהיימר, שמואל אברמסקי ואחרים איששו עמדה זו. מכאן שאם בל"ג בעומר שנת 135 פסקו מלמוּת, כנראה מפני שלא נותרו עוד תלמידים חיים, הרי שזה מועד הכרעתו הממשית של המרד (אם כי המצור על ביתר נמשך עד ט' באב שאז נלכדה העיר), וזה כנראה יום הולדתו של הסילוף ההיסטורי, שיסודו בקללת אדריאנוס.