ד"ר נעמי בן-בסט, פסיכולוגית קלינית ומדריכה מוסמכת בפסיכותרפיה ובפסיכודיאגנוסטיקה, עובדת במרפאה לילדים ולנוער של המרכז לבריאות הנפש בבאר-שבע ("מרכז טל") וכן בקליניקה פרטית בבאר-שבע ובמושב עין-הבשור הסמוך לרצועת עזה.
בן בסט חברה בקבוצת "קול אחר", שקיימה קשר עם תושבי רצועת עזה כדי להביא לסיום המצור על עזה ולהפסקת האלימות משני הצדדים. [
סימוכין1]. ב-14 בנובמבר 2018, על-רקע המגעים להסדר עם חמאס על רגיעה ביטחונית ובמסגרת זו האישור שניתן להכניס סיוע כספי במזומן מקטר לרצועת עזה, פרסם עיתון הארץ מאמר פרי עטה של נעמי בן בסט, הנושא את הכותרת: "אסור להתעלם מאסונה של עזה".
להלן קטעים מהמאמר:
"ביתי ממוקם מרחק קילומטרים ספורים מגבול רצועת עזה, והפער בין החיים כאן לבין החיים שם הוא בלתי נסבל. מדי שבוע, ביום שישי בין שתים-עשרה לשתיים, עומדים חברי ואני בצומת יד מרדכי ומניפים שלטים הקוראים לחיים של ביטחון ותקווה משני צדי הגדר, להסרת המצור, לאספקת חשמל ומים לרצועה, ועוד. אנחנו נקרעים מבפנים לנוכח האסון בעזה.
תגובות הנהגים כוללות קללות, תנועות מגונות, ואף זריקת חפצים ואיומי דריסה. שוב ושוב צועקים לנו שנלך לעזה או אומרים לנו שנתבייש. הבושה היחידה שאני חשה היא הבושה לנוכח העובדה ששני מיליון אנשים חיים בתנאים בלתי אנושיים. תחושה של עלבון וחוסר אונים מכך שאני אזרחית במדינה שבמידה רבה אחראית למצור ארוך ואכזרי.
[...]
הדרישה של חמאס מישראל בשנים האחרונות איננה פלשתין השלמה, וגם לא חזרה לגבולות 67', כי אם הסרת המצור. האם יש דרישה לגיטימית מזו? מה ההיגיון באדישות למצב הקטסטרופלי ברצועת עזה? מה ההיגיון בהבאת אנשים — מבוגרים וילדים, גברים ונשים — לכלל ייאוש שמביא אותם להיהרג או להפוך נכים כתוצאה מהפגנות על יד הגדר? מה נאמר כאשר שוב נשמעות קריאות התלהבות ליציאה למלחמה, בעוד אנו יודעים שלאחר מכן נקבור את חיילינו בדומייה?" [
סימוכין2]
המצע הרעיוני ומאפייני הפעילות של קבוצת "קול אחר"
להלן הפרק "מי אנחנו" באתר הרשמי של קבוצת "קול אחר" - קול אחר - קבוצה למען פתרון אזרחי באזור שדרות ורצועת עזה:
מזה זמן רב נתון אזור עזה-שדרות במצב של מלחמה וייאוש עמוק. ארגון קול אחר, שהוקם על-ידי אזרחים מהישובים הסמוכים לגבול עם עזה, מאמין שהמציאות האלימה הזאת יכולה - ואף חייבת - להשתנות.
במסגרת פעילותנו אנו מקיימים קשר רציף עם שכנינו מרצועת עזה וקוראים לסיום המצור על עזה ולהפסקת האלימות משני הצדדים, שקורבנותיה העיקריים הם אזרחים חפים מפשע. אנו פועלים למען היצירה המשותפת של מציאות בת-קיימא עבור כולם. האלימות המתמשכת גבתה מאיתנו מחיר גופני ונפשי כבד, אותו איננו מוכנים להמשיך ולשלם.
מאז הקמתו ב-2008 [ועד 2012] יזם ארגון קול אחר:
ארבעה אירועים פתוחים בסופי שבוע, בהם נכחו כ-1,000 איש.
כינוס שלום על פתרון בר-קיימא לאזור בהשתתפות 400 ישראלים, פלשתינים ואורחים מרחבי העולם.
חמישה סמינרים משותפים לצעירים מעזה וישראל.
עצומות, מסעות הסברה ומאמרים הקוראים להפסקת-אש ארוכת טווח בין הצדדים. רבים מהמאמרים התפרסמו באמצעי תקשורת מרכזיים ובינלאומיים.
גיוס תרומות עבור תושבי עזה הזקוקים לסיוע רפואי או הומניטרי.
סיורים והרצאות - אירוח אלפי מבקרים מישראל והעולם, ביניהם עיתונאים, מנהיגים דתיים, מנהיגים מקומיים ואזוריים, נציגי ממשלה, קבוצות נוער, נציגים של משלחות שלום וקבוצות של אזרחים ותיקים.
מטרת הפעילויות
ליצור מודעות בקרב מקבלי החלטות ישראלים, פלשתינים ובינלאומיים לגבי המחיר הפיזי והנפשי הכבד שהאלימות גובה מאזרחים בישראל ובעזה.
לקדם הבנה אמיתית של הצורך להשיג פתרון פוליטי לא-אלים לסכסוך.
ליצור קשר בין ישראלים ועזתים.
להגביר את התמיכה במטרות אלה בישראל ובפלשתין וליצור מסה קריטית התומכת במאמצי השלום. [
סימוכין3]:
מושב עין הבשור ב-7 באוקטובר 2023
ב-7 באוקטובר 2023 במתקפת הפתע על ישראל תקפו מחבלי חמאס את עין הבשור ומספר רב של יישובים במועצה האזורית אשכול. בין עשרה לחמישים מחבלים שתקפו את היישוב נבלמו על-ידי כיתת הכוננות הגדולה של היישוב, רוב המחבלים נסוגו, וארבעה מהם נישבו והועברו לכוחות הביטחון, הקרב התקיים בשער הקדמי והגדרות, וסיוע של כחות צה"ל הגיע רק לאחר 36 שעות מתחילת המתקפה, בזמן הזה היישוב התנהל כ"אי" ופינה 80% מתושביו עד ליום ראשון בצורה עצמאית, שניים מחברי כיתת הכוננות נפצעו. [
סימוכין4]