אז מה ההסבר לשטף הפרסומים מ"גורמים בממשל" שמדווחים שוב ושוב, מאחורי מעטה של אנונימיות, על "זעם של טראמפ על נתניהו", "משבר חריף ביחסים" וכו' - ושמייד לאחר מכן מוכחשים על-ידי בכירים בממשל, שעושים זאת לציטוט ומבלי להסתתר מאחורי אנונימיות? אז קודם כל, יש מתחים ומחלוקות - אבל אין "משבר חריף" או קריסה ביחסים בין טראמפ לנתניהו. מה שקורה, לפחות ברבים מהמקרים, קשור למאבק פנימי בתוך הממשל. הקואליציה הפוליטית שהצליח טראמפ לגבש רחבה מאוד, ובהקשר ליחסי חוץ מורכבת באופן גס משני אגפים: הרפובליקנים המסורתיים יחד עם הנוצרים האוונגליסטים - זהו האגף של תומכי ישראל בעלי עמדות ניציות; והאגף הנגדי של הבדלנים הליברטריאנים, שמטיפים למינימום מעורבות אמריקנית בעולם וחלקם אף נגועים במידה כזו או אחרת בחוסר חיבה ליהודים, אם נתנסח בעדינות. ככלל, הקבוצה הראשונה היא הדומיננטית, ועליה נמנה הרוב הגדול של בכירי הממשל - אולי עם החריג של סגן הנשיא ואנס, שהוא מעין "דמות אמצע" בין שתי הקבוצות (ואנס מטיף לבדלנות אך מחריג מכך את ישראל ותומך בה). עם זאת, בדרגי הביניים יש ייצוג לא מבוטל בכלל גם לסיעה הבדלנית, שהמנהיגים הלא רשמיים שלה כלל אינם נושאים בתפקידים בממשל: אושיית התקשורת טאקר קארלסון, שהוא הפנים של הסיעה הזו; וצ'ארלס קוק, תעשיין מולטי מיליארדר מקנזס, שהוא המושך בחוטים מאחורי הקלעים. הסיעה הזו מנסה בכל כוחה למשוך את טראמפ החוצה מהמעורבות שלו במזרח התיכון ולהתמקד בנושאי פנים. כחלק מהמאמץ הזה אנשיה מציירים לנשיא תסריטי אימים שונים ומשונים - למשל, על מלחמת עולם שלישית במעורבות סין ורוסיה אם הממשל יעז לתקוף באירן וכו'. במקביל, הבדלנים מנסים באופן בלתי פוסק לחבל ביחסים בין הממשל לישראל, מאותה סיבה - לצמצם למינימום את הוצאות הממשל על ענייני חוץ ולמנוע "הסתבכות אמריקנית במלחמות מיותרות". לשם כך, בעלי תפקידים בממשל שמשתייכים לסיעה הבדלנית מתדרכים שוב ושוב עיתונאים ישראלים ואמריקנים על "קריסת היחסים", על "זעם של טראמפ על נתניהו" וכדומה - והעיתונאים, שברובם מחזיקים באג'נדה שמאלית ששואפת להכשיל את ממשלת נתניהו, קונים בשקיקה את הסחורה הזו. לכן, כשעיתונאי כלשהו מדווח על "גורם בממשל שמדבר על קטסטרופה ביחסים בין טראמפ לנתניהו", הוא לא בהכרח ממציא או משקר - הוא אכן שמע זאת מגורם אמיתי בממשל, אך הדברים, לרוב, אינם מייצגים כלל את דעת הממשל או את המצב בפועל. לכן, מייד לאחר מכן הם מוכחשים בתקיפות על-ידי בעלי תפקידים בכירים יותר, שאינם מסתתרים מאחורי מעטה של אנונימיות. כאמור, יש מתחים ומחלוקות אמיתיות בין ישראל לממשל טראמפ, אבל הברית הבסיסית נותרה בעינה, ובמידה רבה הדיווחים החוזרים ונשנים על "משבר עמוק ביחסים" הם ביטוי לאותה מלחמה פנימית בממשל, ואינם משקפים את המציאות.