ב-26 באוגוסט 2020, פרסם המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) מאמר שכותרתו "הסלמה בזירת עזה - סיפור ישן-חדש", פרי עטם של תא"ל (מיל.) אודי דקל, מנהל INSS ולשעבר ראש החטיבה האסטרטגית באגף התכנון במטה הכללי, ונועה שוסטרמן, חוקרת זירה פלשתינית ב-INSS.
להלן קטע מהמאמר: "ב-19 באוגוסט [2020] נפגש שר הביטחון בני גנץ בתל אביב עם ראשי רשויות מדרום הארץ ואמר להם כי ישראל "שינתה את המשוואה" ברצועת עזה, וכי היא תגיב על כל פגיעה בריבונותה. לדבריו "אנחנו יודעים לפגוע לא רק במבנים ובמטרות, אלא גם במי שפועל מתוכם. למדינת ישראל אין אינטרסים ברצועת עזה מלבד השבת הבנים ושקט מוחלט. אם שתי המטרות האלו יושגו, נוכל לפתח את עזה.
חמאס אינו מקבל את המשוואה שהציג בני גנץ, אלא דורש קודם הקלות משמעותיות בסגר וקידום פרויקטים תשתיתיים ולאחר מכן הפסקת פעולות החיכוך בעוטף עזה. לפיכך, הוא צפוי להמשיך בהפרחת בלונים, ירי רקטות ספורדי והפעלת חוליות הטרדה על גדר הגבול, אלא אם יסתמן סיכוי ממשי לשיפור המצב בתחומי הרצועה.
הממשלה הנוכחית בישראל, שעסוקה בבעיותיה הפנימיות לצד השלכות משבר הקורונה, אינה מסוגלת להתפנות לטיפול שורש בבעיית עזה, מה עוד שאין פתרון זמין על המדף, שרק צריך לגלות נחישות ביישומו.
הרעיון האסטרטגי שמנחה את התנהלות ישראל כלפי רצועת עזה נשען על דימוי המצב בעזה ל'חולי ללא מרפא', הדורש מידי פעם לשכך את הכאב. עבור ישראל, חמאס הוא הכתובת האחראית הבלעדית לנעשה ברצועה, ואף על-פי שאין מגעים ישירים עם הארגון, הוא בפועל שותף להסדרה המקדמת "הבנות", ולא "הסכמות", באמצעות מתווכים. ישראל מנהלת את העימות מול חמאס בניסיון להרוויח זמן ומקווה שאולי משהו ישתנה בעתיד, ובפועל ממחזרת תמורות עליהן הוסכם בסבבי לחימה קודמים, תוך חלוקת נטל עם שחקנים אחרים (מצרים, קטר, האו"ם).
כרגע אין בידי ישראל שום קלף יצירתי, כולל גיוס סיוע מידידתה החדשה איחוד האמירויות, להשקעת משאבים בשיפור תנאי החיים ברצועה - אולי אף על חשבון המעורבות הקטרית, שהיא לצנינים בעיני איחוד האמירויות, מצרים וערב הסעודית. הדינמיקה הנוכחית בזירת עזה מובילה כפי הנראה לימי קרב ובהמשך למבצע צבאי נרחב. כדי לבלום את תהליך ההסלמה, כנראה שאין מנוס מחזרה למסלול יישום ההבנות במסגרת ההסדרה שגובשה בדצמבר 2019 במעורבות האו"ם, קרי הקלות ניכרות בסגר ויישום פרויקטים תשתיתיים החיוניים לתפקוד האזרחי של הרצועה.
עתה, לאחר גילוי מוקדי חולי בקורונה ברצועה ואם יתפשט הנגיף, יכולה ישראל, כאות רצון טוב, להרחיב את הסיוע הרפואי וההומניטרי לתושבי הרצועה. זאת מתוך הבנה כי ללא שיפור המצב האזרחי, ולכאורה הישגים לחמאס מול ישראל, הארגון ימשיך בסבב ההסלמה הנוכחי. בסיפור הזה כבר היינו". [
סימוכין]