ב-19 ביולי התראיין משה (בוגי) יעלון, לשעבר שר הביטחון והרמטכ"ל, לערוץ הרדיו 103FM. להלן קטעים מהראיון העוסקים בנושא הפלשתיני:
יואב לימור: עזה? עזה. טוב, מה אתה, אתה שמעת, אני מניח, את הוויכוח שהתלהט בינינו כאן, כן או לא, מה לעשות, מה לא לעשות, מה אתה אומר?
משה (בוגי) יעלון: תראו, אנחנו עד לפני כשלושה חודשים, הצלחנו לשמר את הרתעת "צוק איתן" [סבב הלחימה בין ישראל לחמאס ביולי - אוגוסט 2014], כשלמעשה עד לפני שלושה חודשים חמאס לא יזם הסלמה, לא ירה אפילו כדור אחד. מה שקרה בשלושת החודשים האחרונים מחייב בדיקה, ואני כבר, אני משתדל לא לדבר הרבה על זה מבחוץ, יש לי דרכים להעביר את מה שאני חושב למי שמקבל החלטות, אבל זה כבר עבר כל גבול, להתרגל לזה ששורפים לנו שדות וחורשות וכולי, ולחשוב שזה ימנע הסלמה, זה בדיוק ימנע, זה בדיוק יביא להסלמה, כי כשאתה לא מגיב לזה, אז אחר כך הם מעזים רקטות כמו שהם העזו, ולכן טוב שהייתה התעשתות לאחרונה, שכשמה שנעשה בסוף השבוע הוא נכון, ואני כל הזמן טוען, יש אתגרים, שאתה לא פותר אותם טכנולוגית, ובזה שאתה משמיד רקטה, רקטה, או עפיפון, עפיפון, או בלון, בלון, אתה מיד גובה מהצד השני בחלק הזה, שלא כדאי לו להשתמש באמצעי הזה.
אלון בן דוד: גם אם זה כרוך להליכה למלחמת העפיפונים הראשונה?
משה (בוגי) יעלון: אני חושב ש... בדיוק הפוך. כשאתה לא עושה את זה, אתה מתגלגל למלחמה. כמובן שיש פה עוד דברים שצריך לנקוט בהם, אם אתה מבין שמול עזה צריך לנקוט בשיטת נבוט וגזרים, וחיים שם אנשים, וצריך לפתור בעיות כאלה ואחרות, וזה לא אינטרס שלנו, זה אינטרס של החמאס לדחוק אותם אל הפינה, אל המצוקה. אז יש הרבה דברים שנכון לעשות.
אלון בן דוד: אבל היית שם במוקדי קבלת ההחלטות בשנתיים שאחרי צוק איתן, ולא היה ניכר שאתם מנצלים את השקט הזה כדי לייצר איזושהי אסטרטגיה מול עזה בכלל.
משה (בוגי) יעלון: זה לא נכון. אני חושב, שידענו בדיוק מה אנחנו עושים, הבנו שמצד אחד הוא לא פרטנר למשא-ומתן מדיני כמו שיש כאלה שקוראים לאיזה פתרון מדיני מול עזה, הבנו שגם זה לא הולך באיזשהו זבנג וגמרנו צבאי, ולכן צריך לנקוט בתבונה ושיקול דעת, במדיניות של מקלות וגזרים, גם להיות מתואמים עם מדינות ערב, אלה שמוכנות להיות שותפות, למשל השיקום, והיחידה שמוכנה להשתתף בשיקום באופן רציני זו קטר, ואפשרנו את זה, בתיאום איתנו, רק בתיאום איתנו.
אלון בן דוד: אז מה אמור להיות?
משה (בוגי) יעלון: אינטרסים כאלו ואחרים, איתנו או לא איתנו, הייתה פה מדיניות.
אלון בן דוד: מה אמור להיות החזון הישראלי, מה אמורה להיות המדיניות הישראלית מול עזה? בידול מיהודה ושומרון או חיבור בין עזה ליהודה ושומרון? הכרה במדינת חמאס דה פקטו שיש שם, או המשך הניסיונות להחזיר לשם את הרשות?
משה (בוגי) יעלון: תראה, זה שעזה לא הולכת להתחבר לאיו"ש, אלא אם כן תהיה חמאסטן באיו"ש, זה לא בגללנו.
אלון בן דוד: לא, אבל מה אנחנו רוצים, לא, לא מיישם, מה אנחנו צריכים לשאוף לו?
משה (בוגי) יעלון: מבחינתי, מבחינתי, יש חמאסטן, לא רואה את אבו מאזן מחליף אותם, ולא רוצה כוחות בינלאומיים, ולא רואה מי עושה את זה, אבל גם לא רוצה כוחות בינלאומיים, לכן צריך להבין, שיש שם חמאסטן. צריך לתלות את האחריות בחמאס, ולכן כל פעם שמישהו מרים את הראש נגדנו, הוא חוטף, כי הוא עשה את זה, והחמאס חוטף, כי הוא לא מנע את זה, יש פה כתובת. מבחינה כלכלית, אתה יכול להביא את הסוס אל השוקת, אתה לא יכול לגרום לו לשתות. האינטרס שלנו, שאנשים בעזה יחיו ברווחה ובכבוד, אבל השאלה של מה חמאס מחליט להשקיע, אז הוא מחליט להשקיע, במקום לגדל ולייצא תותים או הייטק או אני לא יודע מה, כל מה שמחליט.
יואב לימור: כן, אבל בוגי, בוגי, אני חוזר למה... בוגי, שנייה, ברור, ברור, מה חמאס עושה זה ברור, אבל אני חוזר רגע למה שאלון שאל אותך קודם, כי זה בליבת העניין. כשיש שקט, אז איש לא ממהר פה לעשות פתרון, כי יש שקט, למה לעשות פתרון? וכשיש מלחמה, בטח לא הולכים לפתרון, או להסדר בגלל ששקט יורים. אז ככה או ככה, אנחנו באותה סיטואציה.
משה (בוגי) יעלון: כן, זה לא בדיוק אותה סיטואציה. אין דבר כזה סטטוס-קוו, זה משתנה. שחקנים משתנים. למשל עכשיו יש מדינות ערב, שאמריקנים מנסים להביא אותם לשם. סעודיה לא השקיעה שם פרוטה. מבחינתם הבעיה הפלשתינית לא מעניינת אותם. אז אולי כן יבואו ויעשו משהו. אבל אני, עצם השימוש במילה פתרון, היא כבר מטעה את החשיבה. אנחנו צריכים לדבר על דרך שבה אנחנו מחזקים את האינטרסים שלנו. ואת זה עשינו. פה הייתה הידרדרות. צריך לבדוק גם את עצמנו בעניין ההידרדרות. האם פה נמנענו מלנקוט צעדים שיכולנו לנקוט כדי לאפשר שם בכל אופן. אני ראיתי למשל שהקימו מתפרה עם 450 פלשתינים ועסקים בקרני, הנה כיוון, מתקן התפלה, הגדלת יכולת הייצור של תחנת הכוח שם. לא כספים להשקיע שם, כי בהחלט לא סומכים על החמאס. אבל אני לא רואה, שאבו מאזן מחליף אותם שם, ובוודאי לא רואה חיבור בין עזה ליהודה ושומרון. אנחנו צריכים להסתדר עם מה שיש, בשיטת המקלות והגזרים, למנוע הסלמה.
רוני דניאל: בוא נדבר רגע אחד על המקלות. אז מה צריך לעשות עכשיו?
יואב לימור: רוני לא מאמין בגזרים.
רוני דניאל:
כן, גזרים זה... מקל זה משהו מוחשי.
משה (בוגי) יעלון: בואו נתחיל עם הגזרים כהשוואה ליהודה ושומרון. אני מזכיר שכשהחל גל הסכינאות, אז שמענו שרי קבינט עם כל מיני עמדות, עוד תופעה בעייתית, שאנחנו רואים אותה גם היום, רצים החוצה, זה בעד לחנוק את הפלשתינים, ואני אמרתי אז, רבותיי, בוא נעשה הבחנה בין הסכינאי, בין הטרור, לבין שאר האוכלוסייה. אדרבה, שיצאו עוד לעבוד בישראל וכן הלאה. זה ההסבר היחיד לזה שיהודה ושומרון לא מצטרפת כרגע לעזה. ונשמר שם השקט. אז זה מקלות וגזרים, לשם צריך לחתור גם לגבי עזה. אבל מבחינת המקלות, אני חושב שמה שנעשה בסוף שבוע סוף-סוף, תקיפה של כ-40 מטרות חמאס, היה צריך לעשות הרבה יותר מוקדם, זו גביית מחיר. ולכן אתה פתאום רואה את החמאס מתרוצץ, מצרים וכולי, הפסקת אש, זה היה צריך לעשות מזמן.
רוני דניאל: כן, אבל עדיין בלונים ממריאים משם ושורפים עוד ועוד מה שנשאר בעצם. מה עושים עכשיו, או מה נכון לעשות עכשיו? הרי התכלית היא להפסיק את התופעה הארורה הזאת.
משה (בוגי) יעלון: קודם כל להפסיק להגיד שזה רק בלונים ורק עפיפונים. זו הפרת ריבונות.
רוני דניאל: זה רק שדות, וזה שמורות טבע, וזה איכות חיים של האנשים שם.
משה (בוגי) יעלון: נכון, נכון, זו הפרת.. עצם העובדה שזה נאמר, זו הייתה תקלה. לא אומרים דבר כזה. ואז יש הפעלת לחץ, כפי שאמרתי. מכות עם הנבוט, גביית מחיר. העובדה שהחמאס רץ אל המצרים עכשיו, כי זה שבכל אופן הפסקת אש, הם טוענים, שיקח להם קצת זמן בנושא הבלונים והעפיפונים, ניתן להם את הזמן, זה לא יעבוד, עוד פעם מכה. בסוף הם השתכנעו.
אלון בן דוד: שמענו השבוע את, באופן די חריג, צריך להגיד, את חילופי הדברים שהיו בין שר החינוך לבין הרמטכ"ל בישיבת הקבינט, שאמור להיות עליה חיסיון, אבל גם זה כבר לא מיושם. יש לך תחושה, שחילופי הדברים האלה הם שדחפו את ראש הממשלה ושר הביטחון לתגובה הקשה יותר?
משה (בוגי) יעלון: קודם כל, למה באופן חריג? לצערנו זה לא חריג. מה היה בצוק איתן? שרים שרצים החוצה, ואחד מכריז לחסל את החמאס, והשני עוד לפני שנפתחה אש מעזה מדבר על מתקפת מנע נגד מנהרות. רץ עם זה החוצה, הופכים את זה לאיזה נרטיב.
אלון בן דוד: שלא לדבר על מצגת שיוצאת כנראה מהגורם הבכיר ביותר בקבינט?
משה (בוגי) יעלון: גם, גם, גם, נכון? גם. תראה, אם אני הייתי חמאס הייתי מוחה כפיים. אני הייתי מת לקבל דיווח על דיון אסטרטגי אופרטיבי של החמאס. מהם זה לא דולף, אנחנו צריכים להתאמץ בשביל להגיע למידע הזה. פה זה בעיתון, למה? כי שרים עושים פוליטיקה. לפני הדיון, לזה יש עמדה כזו, לזה יש עמדה כזו. בתוך הדיון, כל אחד מדליף את מה שהוא מדליף, כולל עושים סיבובים על הרמטכ"לים, זה לא רמטכ"ל, גם על הקודם עשה מי שעשה סיבוב. ואחרי זה, אחרי שיש החלטה בקבינט, שאמורה להיות החלטה קולקטיבית, אז לזה יש ביקורת על זה ויש ביקורת על זה. תראה, פה אני שם אצבע על ראש הממשלה. הוא מזמן היה צריך לדפוק על השולחן, פה להפוך אותו על שרים.
יואב לימור: ולמה הוא לא עושה את זה?
משה (בוגי) יעלון: הישרדות פוליטית.
אלון בן דוד: ולמהות העניין, כשאתה שומע את חילופי הדברים בין נפתלי בנט, שאומר לתקוף את כל המפריחים באשר הם, למול הרמטכ"ל, שאומר זה לא ערכי ולא מקצועי בעיניי לתקוף ילדים, איפה עמדתך?
משה (בוגי) יעלון: ילדים בני שמונה לא מפריחים, בני שש עשרה ומעלה כן, גם את זה לא צריכים להגיד בקבינט לחמאס.
יואב לימור: המזל"ט יבקש תעודת זהות?
רוני דניאל: כל הגישה הזאת שמאחר שהם מפריחים בלונים אז מה שאנחנו אמורים לתקוף זה את הבלונים או המשגרים. סליחה, יש שם מטרות כואבות יותר לחמאס ואותן צריך לתקוף.
משה (בוגי) יעלון: זה מה שנעשה בשבת. יש מטרות אחרות. ולכן לא עוברים לסדר היום על זה שמבעירים את שדותינו, ואם אי-אפשר לתקוף כי יש שם ילדים בני שמונה, אז גם את זה לא צריך לפרסם שהצד השני ידע מה השיקולים, לא השיקולים, אבל לתקוף מטרות אחרות משום שהחמאס אחראי, אבל עצם העובדה, שעושים סיבוב על גבו של רמטכ"ל ומסתתרים, ראיתי איזשהו תדרוך של שר הביטחון שהוא רוצה מהלך אגרסיבי בעזה והמטה הכללי לא רוצה, מה זה הדבר הזה? בסוף אתה שר ביטחון, אתה כופה את דעתך, מביא את זה לקבינט, לצבא זה מאוד ברור מהי ההיררכיה. אז עושים, מסתתרים אחרי הרמטכ"ל שלא...
אלון בן דוד: טוב, היית רמטכ"ל, אתה יודע שקשה מאוד לצאת למבצע שרמטכ"ל לא תומך בו.
משה (בוגי) יעלון: קודם כל נעשו דברים שלא בהכרח עלו בקנה אחד עם מה שהרמטכ"ל או אנשי הצבא או אנשי המקצוע, גם אצלי כשר ביטחון היו דברים שכפיתי. [
סימוכין]