אני מבין (כמעט) הכול, מר אהוד אולמרט. הכל (כמעט) אני מבין, כבודו. אני מבין את הכעס שלך על ראש הממשלה, את תיעובך אותו, את השנאה כלפיו. אני מבין את החשבון הקר, המר, שאתה מנהל עימו מזה זמן. אני מבין את סלידתך משקריו, מהאופן שבו הוא מהתל באנשים, משתמש בהם, וזורק חלק מהם לאחר השימוש.
אבל גם בהינתן הבנתי את המניע לאמירותיך החריפות מאוד כלפיו, לפני ימים אחדים הרחקת לכת. הגזמת. כאשר ראש ממשלת ישראל לשעבר אומר מחוץ לגבולותיה כי ישראל קרובה לביצוע פשעי מלחמה בעזה, הוא אומר דבר איום ונורא - גם אם הוא, להבנתו, אמת. הוא מוסיף דלק למדורות השנאה שבוערות באירופה (שם שורפים את דגלי ישראל) ובארצות הברית, שגם בה אולי כבר יש מי ששורפים אותם.
באמירה זו, אינך משחק רק לידי הגרועים, הנפשעים והנקלים שבאויבינו; אתה עושה באמצעותה משהו חמור ומדאיג יותר, הרבה יותר - אתה נותן סיבה מוצדקת, אולי אף מספיקה, בידי מי שנחשבו עד לא מכבר למדינות ידידותיות להירתע ולסלוד מאיתנו. אתה גורם להן להרהר בהחזרת השגריר שלנו המאומן בארצם ובניתוק יחסים עימנו. פוטנציאל הנזק עצום.
אמרת, מר אולמרט, את מה שאסור היה שייאמר. כאשר אתה הוא האיש שאמר זאת - אי-אפשר לאמוד את פוטנציאל הנזק העצום הגלום בדבריך. דבריך אלה מצוטטים, ועוד יצוטטו, בהפגנות השנאה. הם יתדלקו את שנאתם ההיסטורית והעכשווית של הניאו-נאצים. הם עלולים לגרום גם לנזק "אגבי" חמור ביותר: הם משחקים לידי מכחישי השואה ומשכיחיה, ובקרב המעלים ספק בעצם קיומה ובטוחים בתפיסתם כי "לא הייתה ולא נבראה".
צריך ומתבקש להודות בכנות וביושר, כי יש לא מעט (בלשון המעטה) ישראלים הסבורים כמוך. גם כאשר הם מבטאים את דעתם זו בישראל, הם מקוממים עליהם רבים (לדוגמה: יאיר גולן). אבל אין דין אמירת דברים אלה בבית, כדין אמירתה מחוצה לו, בחוץ לארץ. מעתה ואילך, דבריך אלה הם רפרנס שקוף לשונאים אותנו. מעתה ואילך, כאשר מישהו בעולם יאשים את ישראל בביצוע פשעי מלחמה בעזה, לא נוכל להפריך האשמה זו. "עובדה!" יגידו ויתריסו לעומתנו - "אפילו ראש הממשלה לשעבר שלכם אומר שזה מה שישראל עושה". ואנחנו - שאל המשורר - לאן נוליך את החרפה?