תא"ל (במיל.) איתי בְּרוּן, ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין לשעבר כיהן בתפקיד סגן ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, ולאחר מכן באפריל 2024 מונה לממלא-מקום ראש חטיבת המחקר באמ"ן למספר חודשים, לאחר שתא"ל עמית סער פרש מסיבות בריאותיות.
ב-15 בנובמבר 2019, שלושה ימים לאחר חיסול בהאא אבו אל-עטא (بهاء أبو العطا), מפקד החטיבה הצפונית ברצועת עזה בזרוע הצבאית של ארגון הג'יהאד האיסלאמי, על-ידי צה"ל בסיכול ממוקד במבצע "חגורה שחורה", התראיין איתי ברון ב"
גלי צה"ל" וניתח את השלכות הפעולה וסבב העימות בין ישראל לג’יהאד האיסלאמי. להלן תוכן הראיון:
שאלה: ועכשיו אנחנו עם איתי ברון, לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן, כיום סגן ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, שלום.
איתי ברון: בוקר טוב.
שאלה: נתן לנו בעצם, ג'קי [חוגי, הפרשן לענייני ערבים של גלי צה"ל], את הקישור של [ה]ג'יהאד [הא]איסלאמי לאירן, ומה שאני רוצה לדעת זה, האם עכשיו, בעקבות הסבב הזה ובעקבות החיסול של [בהאא] אבו אל-עטא בעצם אנחנו רחוקים יותר או קרובים יותר לניסיון של אירן לנקום בישראל? האם זה בכלל ישפיע?
איתי ברון: אני לא חושב שהסיפור של הסבב הזה או של העימות הזה הוא סיפור אירני. אני אבל כן רוצה להתייחס לנקודה שנאמרה קודם, והיא שההחלטה של חמאס שלא להתערב היא החלטה טקטית. אני חושב, שאני מבין למה ג'קי חוגי התכוון, אבל אני לא חושב שהיא טקטית, אני חושב שיש פה משהו הרבה יותר רחב, והיא קשורה גם למה שאנחנו צריכים לראות בימים הקרובים, אני חושב, יש פה תזה שעומדת למבחן, והתזה הישראלית, אם אני מבין נכון, היא שישראל וחמאס נעות בחודשים האחרונים לכיוון של הסדרה ביניהן, ויש איש אחד בגב שמפריע לתהליך הזה, ב[מילה לא ברורה].
שאלה: הדברים האלה אגב נאמרו גם בידי חברי קבינט, במהלך ימי הלחימה.
איתי ברון: כן, לכן אני אומר, התזה הזאת עומדת עכשיו למבחן. הוא מפריע לתהליך הזה, אני חושב, בראייה ישראלית קצת, זה כנראה גם נכון, קצת בגלל מדיניות שלו עצמאית, אולי גם קצת בגלל השפעות אירניות, כמו ששאלת, אבל זה לא נראה לי. העניין המרכזי אני חושב הוא המדיניות שלו, ההתנהלות שלו. עכשיו, התזה הזאת עומדת במבחן. הרכיב הראשון שלה, ובגלל זה אני לא חושב שזה עניין טקטי, הרכיב הראשון שלה, זה שקשור לישראל וחמאס, נראה לי שהוכח כנכון, לפחות לא נשלט. לכן זה לא החלטה טקטית של חמאס. זה שחמאס עמדה מהצד, כשיש עשרות נפגעים ברצועה, כשיש עימות בין ישראל לג'יהאד האיסלאמי, זאת החלטה משמעותית. היא לא אסטרטגית על עתיד הרצועה, אבל היא החלטה משמעותית בנסיבות הקונקרטיות שקרו שם. אני חושב, שכל החוקרים עומדים די נפעמים מההתנהלות הזאת של חמאס, שבסוף מעידה שהיא כן. כמו שההנחה הישראלית מעדיפה את ההסדרה וההקלות [הכלכליות] שיובילו לשיפור המצב ברצועה [רצועת עזה] על פני הצטרפות לעימות. הרכיב השני באמת יעמוד למבחן. כלומר, האם הוא היה הגורם לאי השקט, הגורם היחיד לאי השקט. וזה לא פשוט, כי אני פה מצטרף למה שנאמר קודם, יש כל מיני הגיונות ברצועה, לאנשים מההגיונות השונים יש רקטות, ולכן, זה סיפור מסובך.
שאלה: מסובך זה ברור, ואני רוצה רגע לחזור איתך רגע לעניין של חמאס. אם באמת חמאס כרגע עשה החלטה משמעותית, ובעצם ההחלטה הזו היא שאפשרה לו, כן, זה היה ברור שמופעל עליהם לחץ פנימי, אפילו תודעתי, כן להצטרף, והם לא הצטרפו לעימות מול ישראל. האם השנתיים האחרונות, שבהן חוו תושבי העוטף [עוטף עזה] שריפות והפגנות, ומדי פעם גם ירי וסבבים [של לחימה] וכולי, לא יכלו להימנע? האם לא יכולנו להיות באותו מצב לפני שנתיים ושלוש וארבע?
איתי ברון: זה סוג של שאלות שקשה לענות עליהן. בגדול אני חושב שהתשובה לשאלה שלך היא לא, אבל היא לא קשורה רק בחמאס, היא קשורה גם בנסיבות הפוליטיות בישראל. אבל אחרי שניתחנו את הנסיבות בשני הצדדים, ששני הצדדים לומדים כל הזמן. ולכן אני חושב שכן נדרשו כנראה השנתיים האחרונות בשביל ההתנהלות המאוד מיוחדת הזאת של חמאס. עכשיו, דיברת על הלחץ הפנימי, וגם פה אני חושב, שיכול להיות שחמאס מזהה את העייפות בציבור הפלשתיני בעזה מעימותים ומלחמות, ולכן יכול להיות שהלחץ, אני, ברור שהיה לחץ, וברור שחמאס כל הזמן נמצאת במתח שבין האחריות השלטונית שלה, והצורך שלה להיות קשובה לציבור, לבין הזהות שלה כ...
שאלה: כארגון טרור.
איתי ברון: כן. אבל אני חושב, שיכול להיות שבהחלטה הזאת של חמאס, כבר משוקללת ההבנה שלה, שהציבור לא ייצא כנגדה, אם היא תעמוד מהצד.
שאלה: אוקיי.
איתי ברון: אני מסכים שזה הנסיבות המיוחדות של האירוע הזה, אבל יכול מאוד להיות שחמאס מבינה, שיש לה את הלגיטימציה ללכת להסדרה, אם כמובן היא תקבל את אותן ההקלות [הכלכליות], שיובילו לשיפור המצב.
שאלה: אוקיי, לסיום אני רוצה לשאול אותך בקצרה, תראה, הג'יהאד [האיסלאמי] ביקש לנקום את חיסולו של [בהאא] אבו אל-עטא, ובבחינת ההישגים שלהם, נדמה לי שלפחות איך שרואים את זה בישראל, ישראל הצליחה לסיים את הסבב הזה כשהיא מכה את הג'יהאד, כשאין לג'יהאד שום הישג ושום תמונת ניצחון, האם זה אומר שהוא ינסה שוב בהמשך אולי בצורה אחרת של חדירות, פיגועים?
איתי ברון: כן, אני מניח, הג'יהאד גם אחרי הריגתו של בהאא אבו אל-עטא, הוא ארגון שלו מדיניות עצמאית, הוא ארגון שפחות קשוב לאוכלוסייה, הוא ארגון, שרוצה להילחם בישראל מסיבות שראשיתן לפני הרבה מאוד שנים. הוא נפגע, נחלש, אבל ברור, שהוא יכול להמשיך להילחם. ואני מניח, שהוא ינסה לעשות את זה בנסיבות שהוא יחשוב כמתאימות. אם ההנחה הישראלית, אני חוזר רגע לתזה הישראלית, אם ההנחה הישראלית נכונה, אז הג'יהאד [האיסלאמי] כג'יהאד [האיסלאמי] לא רצה להפריע לתהליך ההסדרה, והיה בו גורם שרצה להפריע לתהליך הזה. אנחנו עכשיו בתקופת מבחן, האם התזה הזאת נכונה או לא.
שאלה: אוקיי. איתי ברון, לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן, היום סגן ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי. תודה ובוקר טוב. [
סימוכין]