ההחלטות לגבי המשך המלחמה חייבות לקחת בחשבון גם את המרכיב הכלכלי, זה שנדמה שפחות דנים בו. לנזק לכלכלה הישראלית יש השלכות כבדות משקל לטווח הקצר והארוך וחשוב לזכור שלא רק המלחמה בחמאס - גם כלכלה חזקה צריכה להיות חלק מהאסטרטגיה הלאומית שלנו.
הזינוק בהוצאות הביטחון מאז פרצה המלחמה לצד ההוצאות על כספים קואליציוניים, גורמים לפגיעה קשה בשירותים הציבוריים: חינוך, בריאות, רווחה ותשתיות. אם לא נשנה כיוון, בעשור הקרוב תהיה הידרדרות דרמטית ברמת השירותים האלה. זו פגיעה ישירה לא רק בכל אזרח שזקוק למערכות מתפקדות, אלא גם במנועי צמיחה של המשק.
בנוסף, סקרים חדשים שערכנו במכון ממחישים עד כמה השלכות המלחמה פוגעות כבר עכשיו בכיס של הישראלים: 34% מהציבור דיווחו על ירידה בהכנסת משק הבית, 31% נכנסו לאוברדראפט או העמיקו אותו. הפגיעה קשה במיוחד בקרב העצמאים, השכירים הערבים, המפונים (בעיקר מהצפון) ותושבי הצפון שלא פונו.
המלחמה גם מדגישה את מה שהכלכלנים ידעו כבר קודם: בלי שינוי במדיניות ההשתתפות בשוק העבודה והמיסים - הציבור העובד יישא לבדו בנטל ההולך ותופח. בכינוס של המכון הישראלי לדמוקרטיה נדון יחד עם בכירי האוצר, התעשיה והמערכת הפוליטית במחירים האלה ובדרכים להבטיח את חוסנה הכלכלי והחברתי של ישראל.