שאלת עדותו של שופט יכולה להתעורר בשני מקרים: עדות בעניין שקשור לתפקידו השיפוטי ועדות בעניין אחר. במאמר זה נדון במקרה הראשון. השאלה שנדון בה אם כך היא האם מותר לזמן שופט לעדות בבית משפט בעניין שקשור לתפקידו השיפוטי. לדוגמה - שופט רשם בפרוטוקול שבעל הדין או בא-כוחו העליב אותו ועבר עבירה של ביזיון בית המשפט. התביעה מעמידה את הנילון לדין על בסיס הפרוטוקול. הנילון כופר באשמה. האם מותר לו להזמין את השופט לעדות?
התשובה שלילית. ביהמ"ש העליון פסק בפרשת חגי יוסף שאין להזמין שופט לעדות בעניין שקשור לתפקידו השיפוטי. הנימוקים לכך הם שיש בהזמנה לעדות כדי לפגוע במעמדו של השופט ובעצמאות הרשות השופטת. ביהמ"ש גם הציג את השיקולים בעד כמו החשיבות של משפט צדק, גילוי האמת והבטחת הליך הוגן אך הכריע בעד החסינות לשופט.
לדעתי, מדובר בטעות משפטית קשה ועיוות דין. ראשית, ההלכה עומדת בניגוד מפורש לחוק. ס' 1 לפקודת הראיות קובע -
-
א) מותר להזמין כל אדם ליתן עדות שהיא קבילה ושייכת לעניין; והוא, כשאין הוראה אחרת בפקודה זו.
ב) בית המשפט רשאי, לפי שיקול דעתו, לסרב להוציא הזמנה אם אין בה צורך או אם ראה שנתבקשה למטרה שאיננה גילוי האמת. (פקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 - מאגר נבו)
נמצאנו למדים שכדי להזמין שופט לעדות נדרשים שני תנאים: שהעדות תהיה קבילה ושהיא שייכת לעניין. ניתן לסרב להזמין שופט לעדות אם אין בה צורך או שהתבקשה למטרה שאיננה גילוי האמת. די בכך כדי להפריך את פסק הדין.
גם מבחינה מהותית אין בהלכה כל ממש. לא ברור מדוע מעמדו של השופט חשוב יותר מעשיית צדק. גילוי האמת חשוב יותר משמירת כבודו של השופט. זה גם הדין במדינות מתקדמות. ביהמ"ש מביא את המצב המשפטי באנגליה ובארה"ב.
מתברר שבאנגליה מותר להזמין שופט לעדות אם אין אמצעי אחר שיכול להחליף את עדותו של השופט. ואילו בארה"ב מותר להזמינו בכל תנאי ובלבד שלא יעיד במשפט שבו הוא עצמו שופט.
נמצאנו למדים שמדינת ישראל לא הלכה בעקבות המדינות המתקדמות בעולם ושללה את זכותו של אדם למשפט הוגן רק בגלל שמעורב בעניין שופט.