חמאס מציג נכונות לוותר על השלטון ברצועת עזה

ארגון חמאס מציג, במסגרת המו"מ העקיף עם ישראל על הפסקת אש, נכונות לוותר על השלטון ברצועת עזה. ב-28 במאי 2025, פרסם חמאס הודעה רשמית בה נאמר כדלהלן: "תנועת חמאס מדגישה, כי היא משקיעה מאמצים רבים להביא להפסקת המלחמה האכזרית נגד רצועת עזה, ולאחרונה הגיעה להסכם עם השליח האמריקני סטיב ויטקוף על מסגרת כללית, לפיה תושג הפסקת אש קבועה, נסיגה מלאה של כחות הכיבוש מרצועת עזה, הכנסת סיוע וקבלת אחריות של ועדה מקצועית על ניהול ענייני הרצועה [עזה] מייד לאחר ההכרזה על ההסכם. ההסכם כולל שחרור 10 אסירים [חטופים] ישראלים ומספר גופות, בתמורה לשחרור מספר מוסכם של אסירים [ביטחוניים] פלשתינים, וזאת בערבות של המתווכים. התנועה [חמאס] ממתינה לתשובה הסופית למסגרת [הסכם] זה". גורם בכיר בחמאס אמר בשיחה עם כתב של העיתון "אל-ערבי אל-ג’דיד" (24 במאי 2025), כי "חמאס הדגיש בפני המתווכים במצרים, שהוא אינו דבק בניהול ובשלטון בעזה, אם הדבר מהווה מכשול בפני הוצאה לפועל של [הכנסת] סיוע, שיקום [רצועת עזה] וסיום המלחמה". הוא הוסיף ואמר כי "התנועה [חמאס] גם הודיעה על עמדתה זו באופן ברור וגלוי". בנאום ב-29 במרס 2025, אמר ח’ליל אל-חיה, מנהיג חמאס ברצועת עזה והאחראי על נושא המו"מ העקיף עם ישראל, כי חמאס מקבלת את ההצעה המצרית להקים ועדה מקומית לניהול ענייני רצועת עזה, שתורכב מאישים לאומיים, וזאת כדי לשמוט את הקרקע מתחת לדרישה הישראלית, שחמאס לא ישלוט ברצועת עזה לאחר סיום המלחמה. להלן קטע מדבריו של ח’ליל אל-חיה בנושא זה: "נעניינו [בחיוב] להצעת האחים המצרים בנוגע להצעה להקים ועדת תמיכה חברתית לניהול רצועת עזה (لجنة اسناد مجتمعي لادارة قطاع غزة) שתישא באחריות על הרצועה [עזה] כולה בכל התחומים, והיא תורכב מאישים לאומיים עצמאיים, אשר יתחילו לעבוד מיד מרגע [חתימת] ההסכם [על הפסקת אש], וזאת כדי לבלום את התעמולה של האויב. הגענו לשלבים מתקדמים בשיחות האלה, והגשנו, יחד עם מספר אחים מהכוחות והארגונים הפלשתינים, לאחים במצרים קבוצה של שמות, אשר יהיו הגרעין של ועדת התמיכה החברתית הזו, והם אישים עצמאיים, אנשי מקצוע ומומחים, כדי להשלים את פעולת ההקמה [של הוועדה]. אנו מקווים, שהאחים במצרים יוכלו לזרז את הקמתה לאחר שקיבלו הסמכה ותמיכה ערבית ואיסלאמית בעניין זה". ב-4 במרס 2025, אמר חאזם קאסם, דובר מטעם חמאס, לסוכנות הידיעות הטורקית "אנדול", כי "עמדתנו ברורה, [ולפיה] כל הסדר לעתיד עזה לאחר סיום התוקפנות צריך להיות בקונצנזוס לאומי, ואנו נקל על [מימוש] העניין הזה. חמאס לא יהיה בהכרח חלק מההסדר [השלטון ברצועת עזה] והוא אינו מעוניין בכך, וכלל אינו רוצה להיות חלק מההסדר [השלטון ברצועת עזה]". סוכנות הידיעות הטורקית "אנדול" ציינה, כי כבר "בחודש דצמבר האחרון [2024], הודיע חמאס על הסכמתו להצעה המצרית להקים ועדת תמיכה חברתית לניהול רצועת עזה". ב-3 בדצמבר 2024, פרסם העיתון "אל-מג’לה" (المجلة) עותק של טיוטת ההסכם בין חמאס ל-פתח על הקמת "ועדת התמיכה החברתית ברצועת עזה, אשר מקור הסמכות שלה יהיה הממשלה הפלשתינית והיא תהיה אחראית על כל התחומים (בריאות, כלכלה, חינוך, חקלאות, שירות [לציבור] ושירותים חיוניים), כולל פעולות הסיוע וטיפול בהשלכות המלחמה ובשיקום, היא תוקם בקונצנזוס לאומי, ונשיא מדינת פלשתין יפרסם צו מינוי לוועדה זו, והיא תמלא את משימותיה בהתאם לתקנות ולחוקים התקפים בשטח המדינה הפלשתינית".

שלטון חמאס ברצועת עזה - רקע היסטורי

תנועת ההתנגדות האיסלאמית חמאס זכתה לרוב בפרלמנט הפלשתיני בבחירות בינואר 2006, שאפשר לה להקים ממשלה בראשות איסמאעיל הניה, שנשענה בעיקר על שרים חברי חמאס, ואחרים הנחשבים עצמאיים וטכנוקרטים. ב-8 בפברואר 2007 הגיעו נציגי חמאס ותנועת פתח להסכם בעיר מכה שבסעודיה, שסלל את הדרך להקמת ממשלת אחדות חודש לאחר מכן. ב-14 ביוני 2007, החליט יו"ר הרשות הפלשתינית, מחמוד עבאס (אבו מאזן), על פירוק ממשלת האחדות הלאומית ופיטורי ראש הממשלה איסמאעיל הנייה. הוא הסמיך את סלאם פיאד להכריז ממשלה חדשה והכריז על מצב חירום לאומי. הנהגת חמאס סירבה להשלים עם הצו הנשיאותי שפרסם אבו מאזן, והודיעה שממשלת איסמאעיל הניה תמשיך לשמש ממשלת הרשות הפלשתינית. איסמאעיל הניה עמד בראש ממשלות חמאס ברצועת עזה עד שוויתר מרצון על תפקידו ב-2 ביוני 2014 לראמי אל-חמד אללה "כדי להביא להצלחת האחדות הלאומית וההתנגדות על כל ביטוייה בשלב הבא". במרס 2017 הקימה חמאס את הוועדה המנהלת העליונה (اللجنة الإدارية العليا) של ענייני רצועת עזה, בראשותו של עבד אל-סלאם סיאם (عبد السلام صيام). הוועדה המנהלת העליונה שימשה הלכה למעשה ממשלה מקומית של חמאס, המפעיל את משרדי הממשלה השונים, שנותרו רשמית כפופים לרשות הפלשתינית ברמאללה. תפקידו של עבד אל-סלאם תואר כיו"ר ועדת הפעילות הממשלתית (رئيس لجنة العمل الحكومي) ויו”ר ועדת המעקב על הפעילות הממשלתית (رئيس لجنة متابعة العمل الحكومي). בספטמבר 2017, הודיעה חמאס על פרוקה על-רקע לחצים של מצרים, שניסתה לקדם פיוס בין חמאס לרשות הפלשתינית. ב-18 באפריל 2019, דיווחה סוכנות הידיעות הפלשתינית מען (معا), כי חמאס ביצע חילופי גברי במשרדי הממשלה (כלכלה, שלטון מקומי, שיכון, בריאות, חקלאות, עניינים חברתיים, נציבות הפקידים ועוד] ובמנגנוני הביטחון ברצועת עזה הכפופים לארגון. במסגרת זו מונה מוחמד עווד (محمد عوض) ליו"ר ועדת המעקב אחר הפעילות הממשלתית ברצועת עזה במקומו של עבד אל-סלאם סיאם. מהלך זה התפרש על-ידי פרשנים כמבטא את החייאתה של הוועדה המנהלת העליונה, כלומר ממשלת חמאס. ב-14 ביוני 2021, מונה עיסאם אל-דעאליס (عصام الدعاليس) ליו"ר ועדת המעקב אחר הפעילות הממשלתית ברצועת עזה במקומו של מוחמד עווד. בדומה לקודמיו, דעאליס נמנה על שדרת המנהיגות של חמאס, ובין היתר שימש ראש מחלקת התקשורת של חמאס והיה חבר בלשכה המדינית של הארגון.

הממשלה המקומית בעזה בשירות הזרוע הצבאית של חמאס

להלן תוכן ראיון, שערך עמאר תקי (عمار تقي) עם ח’אלד משעל (خالد مشعل) בסוף שנת 2023, והועלה ליוטיוב ב-19 בינואר 2024: ח’אלד משעל: בעבר שאלה אותי אישיות פלשתינית: הו אבו אל-וליד [ח'אלד משעל], איזה תועלת הפקתם מהשלטון לאחר 2007? עמאר תקי: איזה תועלת הפקתם מהשלטון, חמאס, כאשר השתלטתם על עזה? ח’אלד משעל: כפי שאתה יודע, אנו נבחרנו ב-2006, ב-25 בינואר 2006, זכינו ברוב [הפרלמנט], הרכבנו ממשלה. הציבור קרא לנו שנקים ממשלת אחדות לאומית. זו ההיסטוריה. רבים, או ניתן לומר, השאר [שאר המפלגות], דחו [את הרעיון להקים ממשלת אחדות] ונוצרו בעיות. לאחר מכן ב-2007, לאחר הסכם מכה [הסכם בין חמאס לתנועת פתח שנחתם בעיר מכה ב-8 בפברואר 2007 על פיו הוסכם על הקמתה של ממשלת אחדות לאומית ברשות הפלשתינית] הייתה ההכרעה [השתלטות חמאס על רצועת עזה בהפיכה צבאית] בגלל גורמים ידועים, שאיני מעוניין לחזור עליהם, וכתוצאה מכך, נראה היה שחמאס היה הסמכות הבלעדית בעזה. אשר על כן, הציבור [שאל] את חמאס, מה הרווחתם? האם אין אתם התנגדות? אפילו חלק מהתומכים שלנו חששו שהשלטון ישנה אותנו, והם לא ידעו שהשלטון היה הכרח וניהול [ענייני רצועת עזה] כדי להעניק שירות לציבור ולתמוך בהתנגדות [בזרוע הצבאית של חמאס] ולהעניק את הגיבוי המדיני והמנהלי בכל המוסדות על-מנת לתת להתנגדות [הזרוע הצבאית של חמאס] מרחב פתוח לפעולה. הנקודה החשובה היא, שאמרתי לאותו אדם [שתהה על הרווח של חמאס בתפיסת השלטון ברצועת עזה] והוא, כמובן, אמר את הדברים על בסיס גישה שנועדה להביך את חמאס]. כלומר, מה הרווחתם? אמרתי: אני נשבע באללה, בשלטון אין בפועל תועלת כלשהי, ואולם קיימת תועלת אחת, והיא נמצאת בעצם הפעילות והנוכחות שלנו בשלטון [אשר אפשרה לנו] לבנות את ההתנגדות [הזרוע הצבאית של חמאס] על כל האמצעים שלה, כלי הנשק שלה, התעשיה [הצבאית] שלה, התכנון [הצבאי], האימונים [הצבאיים], המנהרות [לצרכים צבאיים], וזאת כאשר הגב שלנו מוגן [על-ידי השלטון]. כלומר, אין תיאום ביטחוני [בין השלטון לבין ישראל כדי לפגוע בזרוע הצבאית של חמאס], אין רשות [פלשתינית] הרודפת אותנו. חמאס לא שאף לתפוס את השלטון [ברצועת עזה]. חמאס רצה, שיהיה שלטון המבוסס על ההתנגדות [המאבק המזוין נגד ישראל], שכן ביסוד הדברים קיומה של רשות [פלשתינית] המצויה תחת הכיבוש הוא שגיאה, וזו השגיאה הבסיסית של [הסכמי] אוסלו [הסכמי ההכרה ההדדית בין ישראל לאש"ף ב-1993 על בסיסם הוקמה הרשות הפלשתינית]. ואולם, הרשות [הפלשתינית] הייתה מאז שנת 1994 עובדה קיימת על בסיס [הסכמי] אוסלו, והגישה של חמאס, כאשר השתתפה בבחירות בשנת 2006, באה לידי ביטוי ברצון שלנו לביית את הרשות [הפלשתינית], שהייתה לעובדה קיימת, באופן שתשרת את העם [הפלשתיני] ותשרת את ההתנגדות [הזרוע הצבאית של חמאס והמאבק המזוין בישראל].

הזיקה בין הממשל המקומי בעזה לחמאס

על הזיקה האידאולוגית ושיתוף הפעולה ההדוק בין הממשלה המקומית ברצועת עזה לחמאס מעידה התמיכה של הממשלה המקומית ברצועת עזה בהכרזת המלחמה של חמאס נגד ישראל. מוסדות השלטון ברצועת עזה, הנשלטים בפועל על-ידי חמאס, כפופים מנהלית לרשות הפלשתינית (מדינת פלשתין), אשר מעבירה להם מתקציבה השנתי בסך של 5 מיליארד שקל בשנה, ובשנת 2024 גדל סכום זה ב-100 מיליון שקל. להלן הודעת לשכת התקשורת הממשלתית ברצועת עזה ב-7 באוקטובר 2023 בשעה 07:41 בבוקר, כשעה לאחר תחילת מתקפת "מבול אל-אקצה":

הנחיות הסברה לאמצעי התקשורת ולפעילים:

לאור ההתגברות בתכיפות התקפות הכיבוש ומתנחליו נגד מסגד אל-אקצה ו[המוסלמים] הנאחזים בו, ולאור כישלון כל המאמצים הדיפלומטיים לעצור את ההתקפות האלה; ההתנגדות [הכוח הצבאי בפיקוד גדודי אל-קסאם של חמאס] מילאה את תפקידה בתגובה להתקפות הללו ובהגנה על עמנו ועל המקומות הקדושים לו. אשר על כך אנו מדגישים [כדלהלן]: 1. פעולות ההתנגדות כעת [מתקפת שבעה באוקטובר - מבול אל-אקצה] מתבצעות במסגרת התגובה הטבעית על התקפות הכיבוש ומתנחליו נגד מסגד אל-אקצה ו[המוסלמים] הנאחזים בו. 2. תגובת ההתנגדות הגיעה לאחר שמיצתה את כל המאמצים עם המתווכים לעצור את התקפות הכיבוש ולבלום את פשעיו נגד המקומות הקדושים שלנו ונגד עמנו, אשר נתקלו בעלייה בתכיפות ההסתערות על מסגד אל-אקצה ובהתקפות על המתפללים ועל [המוסלמים] הנאחזים בו. 3. [קיימת חשיבות] לשמור על איתנות החזית הפנימית שלנו, לעמוד מאחורי דרך ההתנגדות [בהקשר הזה - המאבק המזוין הבא לידי ביטוי ב"מבול אל-אקצה"] ולא לאפשר את ערעור היציבות של החזית הפנימית שלנו. 4. נדרשת זהירות בציטוט [דיווחים] מאמצעי התקשורת של הכיבוש, ולנהוג בזהירות מירבית ביחס כלפי הנרטיב אשר הוא רוצה לשווק. 5. מחויבות [לפעול בהתאם] לקווי היסוד שיפורסמו באופן רציף בגישה של נשיאה באחריות. אנו מאחלים ביטחון אישי לכולם, ושאללה ישמור על עמנו ויברך את ההתנגדות שלנו [הכוח הצבאי בפיקוד גדודי אל-קסאם של חמאס] משרד ההסברה הממשלתי יום שבת, 7 באוקטובר 2023 [המאמר ובו פירוט המקורות]