הראיון של ציפי חוטובלי הוא אסון הסברתי. לא בגלל האנגלית, שהיא טובה בשונה מההשמצות. הבעיה הכי גדולה היא בהתייחסות לטענות נגד ישראל בצורה לא עניינית "כמה ילדים גרמנים בריטניה הרגה במלה"ע השנייה או ארה"ב בהפצצות על טוקיו". זאת הזייה לחשוב שמלחמת העולם השנייה יכולה לשמש בסיס להצדקת ישראל.
"ישראל לא הורגת ילדים" - זו תשובה ילדותית שאולי עובדת בישראל, אבל זה לא נכון - הרגנו ילדים. אנחנו צריכים לומר שזה נורא מצער שנהרגים ילדים (כן, זה לא יזיק גם שהנהגת המדינה תגיד את זה) ושאנחנו עושים מאמצים שזה יקרה מעט ככל הניתן, ומתחקרים כל מקרה.
אסור באיסור חמור לומר שמותר להרוג ילדים, כל עוד אנחנו תוקפים מטרות "חוקיות".
לא כל חיסול של איש חמאס אקראי מצדיק נזק אגבי של ילדים, וכך גם לא כל מספר של בלתי מעורבים מוצדק ו/או חוקי, כפי שנראה מהסירוב לענות כמה ילדים נהרגו. מידתיות היא אחד מהעקרונות לאורם בוחנים חוקיות תקיפות.
זאת טעות להצדיק את פעולותינו בכך שאם לא נעשה את זה ה-7/10 יחזור. "בחיאת", ישראל מספיק חזקה למנוע גם את ה-7/10, אבל בשביל זה צריך גם לתחקר למה זה קרה לנו. (ועדת חקירה מישהו?). אם זאת הייתה רק בעיה של הרצי הלוי ורונן בר (זאת לא) אז אחרי שהחלפנו אותם, אין סיכוי שזה יקרה שוב.
ולגבי בצלאל סמוטריץ׳ - סורי, הטענה שהוא "סתם שר" והצהרותיו לא מייצגות את ממשלת ישראל, לא אמורות לשכנע אף אחד בעולם. כל עוד ראש הממשלה לא נוזף בו או בשרים אחרים, חוטובולי או כל שגריר אחר לא יצליחו להצדיק את העובדה שישראל נתפסת כמי שמבצעת ומתכוונת לבצע בעזה פשעים נגד האנושות.
הטענה שעיתונאים לא נכנסים לעזה כי לא בטוח עבורם "נשחטה" בראיון והיא אחד הגורמים לחוסר האמון בכוונות ישראל. אי-אפשר לדרוש מהמראיין שיבטיח לנו שלא יחזור ה-7/10. זה טפשי. וגם האמירה שיחס מחבלים/אזרחים שנהרגו הוא הכי טוב בעולם לא עובדת אם לא אומרים מה היחס.