ב-12 בינואר 2025, שידר ערוץ 11 ראיון שערך עמרי אסנהיים עם תא"ל עמית סער, ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין (רח"ט מחקר באמ"ן) בשבעה באוקטובר 2023.
בראיון סיפר תא"ל עמיר סער על הפעולות שנקט בשעות שקדמו למתקפה. על-פי גרסת תא"ל עמיר סער, העוזרת המודיעינית שלו העירה אותו ודיווחה לו על "שלושה פרטי מידע" העוסקים בנעשה ברצועת עזה, כולל הכנסת כרטיסי הסים הישראלים לטלפונים של מפקדים בגדודי אל-קסאם, שבעניינם הוא מעיד שהבין שמדובר במידע "חריג".
את תגובתו המיידית למידע שהועבר אליו תיאר תא"ל עמית סער כדלהלן: "הדבר הראשון שאני אומר זה שיעשו הערכת מצב, ויעשו לי אפשרויות מתחרות. אתה לא יודע מה קורה? אז שים כמה אפשרויות. אז אמרתי, תעשו אפשרויות. תגידו זה פשיטה, תגידו זה תרגיל, תעשו זה, ותגידו לי מה קורה".
בהמשך דבריו הוסיף תא"ל עמיר סער ואמר: "בעיקר, אני מנסה להבין מה מבינים בפיקוד דרום, מה מבינים באיסוף. מה מבינים אנשיי. ולגבש תמונה. בסוף בלילה, אני נפגש עם טעות תפיסתית של שנים, בחוסר הבנה של חמאס בעניין הזה, וזאת הטעות שלי".
בראיון לא ציין תא"ל עמית סער אם הורה להפעיל את מערכת איסוף המודיעין על כל זרועותיה בהתאם למידע ההתרעתי שהתקבל (צי"ח ממוקד מיידי), ואם חטיבת המחקר בפיקודו פרסמה מסמך מודיעין כלשהו המסכם את תמונת המצב ומנתח את משמעותיה.
למעט העוזרת המודיעינית, לא הזכיר תא"ל עמיר סער קצינים נוספים עימם שוחח במהלך השעות שקדמו למתקפת שבעה באוקטובר, למעט אמירה כללית לגבי ניסיונו להבין "מה מבינים בפיקוד דרום, מה מבינים באיסוף, מה מבינים אנשיי".
מפענוח החלק המטושטש במסמך שפרסמה אילנה דיין ב"עובדה" עולה, כי חצי שעה לאחר ההתייעצויות שקיים הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי בשעה ארבע לפנות בוקר, ערך ראש אגף המבצעים (אמ"ץ), האלוף עודד בסיוק, התייעצות "בנפרד" עם סגן ראש השב"כ, מפקד פיקוד הדרום (האלוף ירון פינקלמן), ראש חטיבת המבצעים (תא"ל שלומי בינדר) וראש חטיבת המחקר (תא"ל עמית סער).
להלן "סיכום ראש אמ"ץ" כפי שהופיע במסמך:
(א.) התרחישים שעל הפרק
1) תרגיל כוננות של חמאס
2) הגברת מוכנות למול חשש מפעולה ישראלית (קטע משפט חסר)
3) היערכות לפעולה כלשהי נגד ישראל בשעות הקרובות (עזה או איו"ש), לר(בות)
(קטע חסר) אסדה, פשיטה, חטיפה, פיגוע חריג, ירי רקטי, חדירה אוירית כלשהי וכו'.
(קטע חסר)
1) שני כלים כבדים ברצ"ע (ברצועת עזה).
2) כלי כבד באיו"ש
מתוכן מסמך זה עולה, כי ראש אמ"ץ קיבל תדרוך מודיעיני וקיים התייעצות עם רח"ט מחקר ב 04:30 לפנות בוקר, ולאחר מכן הציג שלושה תרחישים אפשריים העשויים להסביר את המידע החריג שהתקבל שעות אחדות קודם לכן. שלושת התרחישים הם קרוב לוודאי תוצר הערכת המודיעין שביצע תא"ל עמית סער וקציני המודיעין בחטיבת המחקר איתם שוחח.
חטיבת המחקר לא יכולה הייתה אפוא להכריע בין שלושת התרחישים האפשריים העשויים להסביר את המידע ההתרעתי, ובעצם אי-הייחוס משקל גדול יותר לאחד מהם, היא למעשה הכריעה לטובת התרחישים המקלים לפיהם מדובר בתרגיל כוננות או בחשש של חמאס מפעולה ישראלית, שהאפילו על התרחיש השלישי המציג בין היתר נדבכים בתוכנית התקיפה "חומת יריחו" שיושמה במתקפת שבעה באוקטובר. [
סימוכין4]
גרסת ראש השב"כ רונן בר בתצהיר שהגיש לבג"ץ ב-21 באפריל 2025:
ד. לאחר קבלת אינדיקציות חריגות (לא חד-משמעיות) החל השב"כ לנתח את הסימנים ולעדכן שותפים בדרגי עבודה מיד.
ה. מפקד אוגדת עזה, מודיעין האוגדה וקמ"ן פיקוד דרום עודכנו טלפונית בחריגות שזוהו ב-6.10 בשעה 23:00.
ו. בשעה השב"כ הפיץ בשעה 03:03 התרעה לכלל הגופים, המלמדת על הערכות חריגה ואפשרות לכוונות התקפיות של חמאס. אציין כי מדרג ההתרעה היה שגוי ומהווה כשל של שב"כ.
ז. תמונת המודיעין שהחלה להצטבר הצביעה על חריגה שהוערכה באופן שגוי כדריכות חמאס לפעולה ישראלית ולחומרא כהכנה לפיגוע פשיטה נקודתי. שב"כ נערך לתת מענה לכל התרחישים הללו. לאור כך ובמקביל להתנהלות למול צה"ל, נשלח כוח ייעודי משולב של אנשי מבצעים מהשב"כ ולוחמי ימ"מ, ועידכון טלפוני על ההחלטה הועבר למפקד פיקוד הדרום בשעה 01:33 של ה-7.10. חברי הכוח הייעודי נלחמו, הצילו אזרחים רבים וחלקם שילמו בחייהם.
ח. בהמשך לכך התקיים דיון בראשות אלוף פיקוד הדרום בשעה 03:12 אשר ניתנו בו הנחיות אופרטיביות לכוחות הצבא.
ט. לאור ההתנהלות ורצף הפעולות שננקטו החלטתי להגיע למטה השב"כ ולבצע הערכת מצב בהסתכלות רב זירתית בשעה 04:30, למקרה של הדרדרות להסלמה רחבה. בסיום הערכת מצב זו, בשעה 05:15, לצד ההנחיות השונות, הנחיתי לעדכן את מזכירו הצבאי של ראש הממשלה. [
סימוכין5]
בסיכום הדיון הביטחוני בראשות ראש השב"כ רונן בר שנערך ב-7 באוקטובר 2023 בשעה 05:45 נכתב כדלהלן:
"3. ראש השירות פירט את עקרונות הפעולה:… מוכנות לסיכול אירוע התקפי - מוכנות בינונית חשאית בכדי לא לייצר מיסקלקולציה… מוכנות לתגובה, לעת עתה להימנע מפעילות רחבה שלנו כדי להימנע ממיסקלקולציה נוכח העובדה שזו לא הנחה מובילה. ייתכן כי בהמשך, לאור שינוי בהנחת העבודה, יהיה נכון להיערך רחב כדי לייצר התרעה...".
5. דגשים נוספים:...יש להקפיד שלא לייצר מיסקלקולציה במהלכים לא זהירים". [
סימוכין6]