לציון מלאות 25 שנים לבית הפלמ"ח ולציון 84 שנים ליסוד הפלמ"ח נערך בימים אלה (15.5.25) באודיטוריום-אולם "מלווי השיירות" ערב חגיגי שסקר את פעילות בית הפלמ"ח מאז פתיחתו ועד היום. בין המשתתפים באירוע, כמה מלוחמי הפלמ"ח שחצו מזה כבר את גיל ה-90 ובהם האלוף עמוס חורב (שחצה את גיל ה-100) וחסידה פעיל אלמנתו של מאיר פעיל, אף הוא איש פלמ"ח. בין הבאים לאירוע תא"ל סמואל בומנדיל קצין החינוך והנוער הראשי בצה"ל. בחלק האמנותי הופיעה דורית ראובני ולהקה צבאית. במהלך הערב נמסר כי מאז פתיחת בית הפלמ"ח ביקרו בו לפי הערכה כשני מילון איש, רבים מהם קבוצות של בני נוער וחיילים, וכי "רובם ככולם יוצאים מהחוויה בבית הפלמ"ח בהזדהות ובהתרגשות רבה".

רעיון הקמת בית הפלמ"ח עלה לראשונה לאחר סיום מלחמת העצמאות בכינוס היסוד של ארגון חברי הפלמ"ח. הנושא לא עלה שוב במשך 30 שנה, ואז בכינוס הפלמ"ח במעיין חרוד בשנת השלושים לייסוד המדינה, עלתה ההצעה מחדש. בכינוס גילה מפקד הפלמ"ח יגאל אלון לכל שהוא שואף כבר שנים להקים את בית הפלמ”ח, אשר "יאכסן בין כתליו מוזאון ומרכז לימודי לתולדותיו ופועלו של הכוח, ויהיה יד לזכר חללינו" בית שתכליתו משולשת: מוזאון להמחשה, מרכז חינוכי ויד לנופלים. אנשי המטה הארצי של הפלמ"ח, מפקדי החטיבות ומארגני הכנס במעיין חרוד נועדו יחדיו והחליטו להחיות את רעיון הקמת בית לפלמ"ח. יגאל אלון לקח על עצמו להתניע את מהלך הקמת בית הפלמ"ח וכינס ביוני 1979 קבוצת חברי פלמ”ח להיוועץ ולדון בנושא. את התוכנית להקמת הבית הגדיר אלון כ"חשובה מבחינה היסטורית וחינוכית כאחת".

לא עברו שמונה חודשים מאז כינס יגאל אלון את החברים ולמרבה הצער, בשלהי פברואר 1980 הוא נפטר באורח פתאומי. אולם החלום לא גווע. השאלה הראשונה שעלתה - היכן להקים את הבית? הועלו מספר הצעות. כולל הצעה להקימו למרגלות הגלבוע. במשך כ-10 שנים חיפשו מגרש מתאים. אחת ההצעות שעלו היו: סמינר אפעל, הצעה שירדה די מהר, הצעה שנייה הייתה העיר תל אביב. שלמה להט (צ'יץ') ראש עיריית תל אביב, באותה עת, הודיע שהוא מאוד מעוניין שהבית יקום בעירו. עלו הצעות: סמינר הקיבוצים, מוזאון ארץ ישראל, בית ביאליק ועוד. לבסוף הקצה משרד הביטחון שטח סמוך למוזאון הארץ ברמת אביב וצמוד למחנה צבאי. הוקם צריף במקום ומשם החלו לפעול.

טקס הנחת אבן הפינה לבית הפלמ"ח התקיים ביוני 1993 בנוכחות ראש הממשלה יצחק רבין, נשיא המדינה עזר ויצמן ואישים נוספים לצד מאות חברי הפלמ”ח. במגילת היסוד שהוטמנה ב-1993 עם הנחת אבן הפינה, נכתב": הפלמ"ח פלוגת המחץ הוקם ככוח ארצי המגויס של ההגנה, בהתקרב מלחמת העולם השנייה לגבולנו, ומאז עבר בסתר ובגלוי כחלוץ לפני המחנה במערכות ישראל וסיסמתו "ראשונים תמיד אנחנו". בבית זה יפכה המעיין שממנו שאב דור לוחמים עברי עוצמה, ערכים וחוכמת מלחמה. פועלו של הפלמ"ח מתייחד לא רק בחיילו אלא גם ברוחו ובסגולותיו, בטיפוח רעות הלוחמים, בהקפדה על מוסר לחימה וטוהר הנשק. באהבת הארץ ובמימושה בהקמת עשרות יישובי הפלמ"ח ממטולה עד הנגב. בבית זה שמורה מורשת זו לבאים אחרינו. "יהיה בית זה מקדש מעט לזכר רעינו שנפלו באביב חייהם, גלעד למפעלם של כל לוחמי הפלמ"ח שהגיענו אל סיפו של הדרור" . מעל 60 איש חתמו על מגילת היסוד של הקמת הבית. בין החותמים: יצחק רבין, שאול ביבר, סטף ורטהימר, יוחאי בן-נון, משה שמיר, שרה (שורקה) ברוורמן, יעקב נמרודי, ישעיהו גביש, צביקה זמיר, עמוס חורב, משה נצר, מאיר פעיל, מרדכי הוד, מנחם רוסק, אברהם אדן(ברן), מוריס בן-דרור, אורי בן-ארי, מולה כהן, נתן שחם, ציפורה נריה, אברהם בוצר, סשה ארגוב, אפרים קציר, אברהם שוחט, צבי יעבץ רפאל רקנטי, יהודה ניצן, ונוספים. בתחילה תוכנן להקים את בית הפלמ"ח בצורת גג דמוי אוהלים כשמתחתיו יוקמו מבני המוזאון. התוכנית לא נראתה לרבים היא נדחתה ולא יצאה אל הפועל. האדריכלים צבי הקר ורפי סגל נבחרו לתכנן את הבית ולהציע תוכנית חדשה והיא התקבלה. באתר הפלמ"ח יודעים לספר כי חלק גדול ממימון הקמת בית הפלמ"ח הגיע ממשרד הביטחון, אך זה לא הספיק. שייק'ה גביש, יו"ר עמותת דור הפלמ"ח, פנה בפברואר 1994 לחברי פלמ"ח וכתב: "...אם לא נרים עכשיו את תרומתנו ייתכן כי נחמיץ את ההזדמנות האחרונה להקים את ביתנו בדורנו...".. כל אחד התבקש לתרום לבנה בשווי 500 שקל". ואכן מאות חברי הפלמ"ח נענו לקריאה ותרמו לבנה שעלותה 500 שקלים להשלמת בית הפלמ"ח ורבים אף תרמו מספר "לבנים".

מבנה בית הפלמ"ח בנוי על גבי רכס כורכר, מחופה בלבני כורכר שנלקחו ממש מהקרקע עליו הוא בנוי. מבנהו מכיל דימויים של מלחמה ותקומה. הוא בנוי כמעין מבצר עם עמדות סמליות ובמקומות שאין חיפוי כורכר יש בטון חשוף. בלב מתחם בית הפלמ"ח נמצאת חורשת עצי אורן ולדברי מנהלת בית הפלמ"ח שירי ארליך גילם אף יותר ממאה שנים. החורשה מזכירה את חורשת עצי האורן במשמר העמק שבו התקיימו כינוסי הפלמ"ח. במהלך שנת 1999 הושלמה למעשה הקמתו של הבית. לקראת הפתיחה ההתרגשות הייתה עצומה. הראשונים שבאו לבקר בו בתקופת ההרצה הם חברי הפלמ"ח. לאחר תקופת הרצה, בשנת 2000 הבית פתח שעריו לציבור הרחב. חזונו של יגאל אלון הפך למציאות, כ-20 שנה אחרי מותו. טקס חנוכת הבית נערך במאי 2000 בנוכחות כ-500 איש ובהם נשיא המדינה עזר ויצמן, ראש הממשלה אהוד ברק, יו"ר עמותת דור הפלמ"ח האלוף שייקה גביש. כבר בשנתו הראשונה של הבית פקדו אותו רבבות מבוגרים וכן קבוצות תלמידים וחיילים והוחל בקיום מפגשי חיילים ונוער המבקרים במוזאון עם ותיקי הפלמ"ח לשיחות השלמה על התצוגה. בשנת 2000 עוברת לבית הפלמ"ח עמותת אוהלי פלמ"ח שכבר הפיקה 17 סרטים על ארכיונה ומתקני העריכה. לקראת סוף 2002 הגיע מספר המבקרים ל-200,000 איש. ההתעניינות בבית הפלמ"ח מצד רבים הייתה רבהו הביקוש הרב חייב הזמנת ביקור כמה חודשים מראש!

אבן הראשה של בית הפלמ"ח היא תצוגת הקבע "מסע פלמ"ח". התצוגה כשמה נערכת בצורת "מסע" הלוקח את המבקר לסיור בנופים גאוגרפיים ובאירועים היסטוריים, שנע בעקבות קבוצת צעירים המתגייסים לשורות הפלמ"ח עם הקמתו. תצוגת "מסע פלמ"ח היא חוויה דרמטית-תיאטרלית שמטרתה להעביר למבקרים את חוויית הפלמ"ח ואת חלקו במלחמת העצמאות ובהקמת מדינת ישראל. בין יוצרי התצוגה: ד"ר אורית שחם גובר בתו של הסופר הפלמ"חניק נתן שחם - אוצרת "מסע פלמ"ח". על בימוי תצוגת 'מסע פלמ"ח' הופקד ניסן בלקין ועל התסריט ותכלול תוכן התערוכה הופקד אודי ארמוני. המעצב הראשוני של התצוגה הוא אליאב נחליאלי.

בקומתו הראשונה של בית הפלמ"ח באולם רחב ידיים שוכן אולם "אוצר תמונות הפלמ"ח " ובו למעלה מ-30,000 תמונות, מסודרות במאה אלבומים ויותר. הם מאורגנים לפי נושאים, יחידות, חטיבות והכשרות. אלבומי התמונות מונחים על גבי שולחנות מיוחדים וניתנים לצפייה של ציבור המבקרים. באתר הפלמ"ח מציינים כי דיתה פרח, טייסת בפלמ"ח חברת קיבוץ בית השיטה היא שיזמה והקימה את אוצר תמונות הפלמ"ח. סייעו בידה: רותי עמיר, אביבה קפלן, אלדד פיס, יצחק יערי (נאבי) ורותי בר-רצון. מפתיחתו בתחילת שנת 2000 ניהל את בית הפלמ"ח במשך שנים רבות זאב לכיש ולאחר פרישתו מונתה למנהלת בית הפלמ"ח שירי ארליך פרסול.

דמות בולטת וחשובה בתיעוד הפלמ"ח ובמחשוב מאגרי המידע בבית הפלמ"ח הוא ד"ר אלדד חרובי בן וחבר קבוץ אלונים, בן של פלמ"חניקית, חוקר והיסטוריון של תקופת המנדט הבריטי שהקים וניהל את ארכיון הפלמ"ח במשך שנים רבות. כבר עם הנחת אבן הפינה להקמת בית הפלמ"ח בשנת 1993 החלה פעילות לאיסוף מסמכים, מוצגים ופריטים הקשורים לפלמ"ח ולחללי הפלמ"ח. הוחל בתיעוד ועידכון רשימת חללי הפלמ"ח והכנת תיק אישי לכל חלל. במסגרת תיעוד חללי הפלמ"ח נתגלו פרטים על חללים נוספים. החומרים שנאספו שימשו מסד נתונים לארכיון הווירטואלי אודות ההיסטוריה של הפלמ"ח. כעבור זמן מה הוחל במחשוב מאגרי המידע, מסמכי הארכיון, פרטי החברים והחללים ואלבומי אוצר התמונות. ארכיון הפלמ"ח כולל מאגרי מידע ממוחשבים של סרטים, אוסף עדויות של אנשי פלמ"ח, תמונות ומוצגים על-אודות ההיסטוריה של הפלמ"ח וכן שמות של 6,851 של לוחמות ולוחמי פלמ"ח עם קורות חייהם. בשנת 2005 ארכיון הפלמ"ח הועבר מעמותת דור הפלמ"ח לארכיון צה"ל והוא פועל כיום במסגרת ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון.

בבית הפלמ"ח ספריה ובה למעלה מ-3,000 ספרים, ביניהם ספרים מעיזבונם של חברי פלמ"ח וספרים לזכר חברים שנפלו. הספרים מאורגנים לפי יחידות חומר. חדר הנופלים לזכר כ-1200 לוחמי פלמ"ח שנפלו במלחמת העצמאות ובמאבק להקמת המדינה נמצא בסמוך לספריית הבית ולארכיון הפלמ"ח. בחדר מאורגנות מגירות אישיות לכול נופל המכילות קלסר עם מידע על הנופל ועל מקום נפילתו. בנוסף מכילות המגירות תמונות, מסמכים, מכתבים, חוברות זיכרון וחפצים של הנופלים השונים אשר נמסרו על-ידי בני המשפחות. במוזאון הפלמ"ח נמצאות כיתות לימוד בהן נערכת פעילות ההדרכה והעיבוד של אנשי המוזאון עם בני נוער, תלמידים וחיילים. בכיתות אלו נערכים לעיתים גם כנסים מחקריים-עיוניים, מפגשי חברים ופעילות ענפה נוספת.

האודיטוריום - אולם האירועים הראשי בבית הפלמ"ח נקרא אולם "מלווי השיירות" הוא נתרם בסיוע תרומה נכבדה של איש העסקים משה ("מוזי") ורטהיים בן ירושלים שהתגייס לפלמ"ח בגיל 17 ושירת בחטיבת הראל וביקש להנציח את גבורת חבריו לליווי השיירות ואת זכר הנופלים. האולם נקרא ע"ש מוזי וחסייה ורטהיים. הוא מכיל 370 מקומות ובמה גדולה. האודיטוריום מעוצב באופן מיוחד כפנים משוריין בעל לוחות בגוון החלודה כמו לוחות המשוריינים במלחמת העצמאות ומזכיר בצורתו הפנימית את אותם המשוריינים אשר היו כלי הרכב של שיירות הפלמ"ח במלחמת העצמאות. האודיטוריום משמש להתכנסויות של עמותת דור הפלמ"ח וחבריה, להצגות, מופעים. לפעילויות של יחידות צבאיות ושל גופים אזרחיים. בין השאר נערכים באודיטוריום מדי שנה טקסי הענקת הפרס לספרות צבאית ע"ש יצחק שדה ופרס יגאל אלון למעשה מופת חברתי-חלוצי. בהקשר לטקסים בבית הפלמ"ח ראוי להזכיר את הקריין עמיקם גורביץ ז"ל ששימש במשך שנים לא מעט מנחה הבית של טקסי הפלמ"ח. מלבד קולו המרשים הצטיין בהקפדתו על התחלת הטקס או האירוע בדיוק בשעה שנקבעה דבר לא שכיח במקומותינו.

באתר הפלמ"ח מופיעה סקירה מקיפה על תולדות בית הפלמ"ח בעריכת תהילה עופר חברת הפלמ"ח ובה רשימה מקיפה ומפורטת על אירועים והפעילות שנערכו בבית לאורך 10 השנים הראשונות להקמתו. בהסתמך על סקירה זו ועל ידע אישי הנה כמה מהאירועים הבולטים שנערכו בבית הפלמ"ח לאורך השנים. ב-2003 בני משפחה וחברים של הטייסת חברת הפלמ"ח זוהרה לבטוב התכנסו בבית הפלמ"ח לרגל השקת הספר "כזוהר הרקיע". ב-2005 חברי הכשרות ויחידות התכנסו באולם אוצר התמונות לרגל השקת אלבומי פלוגה א', פלוגה ה' ופלוגה ח'. אנשי חטיבת הראל התכנסו לרגל השקת הספר "הראל" מאת הסופר איש הפלמ"ח נתן שחם. ב-2006 התכנסו בבית לוחמי הגדוד השלישי לרגל השקת הספר "צפת בתש"ח - יומן המערכה" מאת אלעד פלד שהיה מפקד יחידת הפלמ"ח שנכנסה לצפת ומפקד העיר. באותה שנה (2006) נערך בבית הפלמ"ח כינוס חברים במלאת 60 שנה ל"ליל הגשרים". הושמעו הרצאות וזיכרונות. ב-2007 התכנסו מעפילים ואנשי פלי"ם לאירוע במלאת 60 שנה להפלגת אקסודוס-יציאת אירופה תש"ז. ב-20.8.24 נערכה בבית הפלמ"ח חגיגת יום הולדת 90 רבת משתתפים לסופר וחוקר תולדות ארץ ישראל ד"ר מרדכי-מוטקה נאור ולרעייתו הפזמונאית והמשוררת לאה נאור. ב-17 במרס 2025 נערך בבית הפלמ"ח אירוע "עת מחול ההורה יסער" - בוקר עיון על הקיבוץ הדתי והפלמ"ח. ב-17 למרס 2023 נערך בבית הפלמ"ח אירוע 80 שנה לעליית ילדי טהרן ושבוע לאחר מכן נערך בבית אירוע זיכרון למסתערבי הפלמ"ח. לא מכבר חגגו בבית יום הולדת 95 לסופר ישראל ויסלר הלא הוא "פוצו" ומספר האירועים שנערכו לאורך השנים גדול. בית הפלמ"ח הוא מקום מאוד פעיל לאורך שנות קיומו.