המערכת הפוליטית ניצבת בפני צומת דרכים קריטי. השנים 2026-2025 עשויות להוות נקודת המפנה, שבה ייקבע האם המדינה תמשיך לדשדש בקיפאון פוליטי או תבחר בדרך של התחדשות ואחדות. המפלגות החרדיות, שהיו לשותפות מרכזיות בקואליציות הימין, ממלאות תפקיד מכריע בעיצוב פני העתיד.
אולם כלכול צעדים לא אחראי, כאילו אין מחר, תוך הסתמכות על הנס וכניעה ללחצים מהשטח עלולה להיות הרת אסון לטווח הארוך ולגרום בכיה לדורות. ניתוח מפוכח ואחראי של המציאות נותן שורה של תרחישים:
תרחיש ראשון: קיפאון פוליטי והתפוררות הדרגתית
אם במפלגות החרדיות ימשיכו להפעיל לחצים בלתי פוסקים להשגת תקציבים ופטורים מגיוס, תוך איום בפרישה מהקואליציה - כפי שמסתמן ביוזמה שמקדם שר הבינוי יצחק גולדקנופף להתפזרות הכנסת, שבה תומכים גם בדגל התורה - עלולה להיווצר תחושת סחטנות בציבור הרחב. מצב זה עלול להוביל להקצנה בשיח הציבורי, להעמקת הפילוג בין מגזרים ולהחלשת האמון במוסדות המדינה.
חשוב להבהיר: כוונות הרבנים טהורות, ואין מצידם מניעים של בצע כסף או רצון לשליטה. עם זאת, החלטות שגויות ואי נכונות לפשרה, במיוחד בכל הקשור לאוכלוסיית הלא-לומדים בציבור החרדי, עלולות להביא לחרטה מרה. ככל שממשיכים לדחות את ההכרעה, הסיכוי שהחרדים ימצאו עצמם מחוץ לקואליציה הבאה - הולך וגובר. במקרה כזה, לא רק שלא יושג חוק גיוס מרוכך, אלא שתקציבי הציבור החרדי ייחתכו משמעותית.
מערכת הבחירות הקרובה תעסוק בחרדים ובהשתמטותם משירות, ותהפוך אותם מושא לשיסוי ולניגוח. החרדים עשויים לצאת ממנה חבולים, כשכלל לא בטוח שלאחר הבחירות תקום ממשלה כלבבם, או שבכלל תקום ממשלה - ונחזור לסבבי הבחירות הזכורים לכולנו מהשנים האחרונות.
תרחיש שני: הדיפ סטייט מכה שנית - והשלכות חמורות
הדחיפה לבחירות - לפני ריסון כוחו של בג"ץ וללא פתרון מוסכם לחוק הגיוס - היא הימור מסוכן. כל עוד בג"ץ והיועצת המשפטית לממשלה הם בעלי הסמכות בפועל לקבוע את כללי המשחק, הציבור החרדי לא יצליח להביא להישגים מהותיים. התפזרות הכנסת כעת רק ישחק לידיהם של מתנגדי החרדים ומסורת ישראל סבא.
מאחורי הקלעים של ההתפתחויות האלה עומדת מגמה עמוקה ומדאיגה: מאז שנת 2015, גורמים רבי עוצמה במערכת הפוליטית, המשפטית והתקשורתית - המכונים בפי רבים "הדיפ סטייט" - פועלים בשיטתיות להפיל את שלטון הימין. משהתברר כי נתניהו עצמו אינו ניתן להפלה ישירה, הופנתה החזית נגד החוליה הפוליטית החלשה - הציבור החרדי.
המהלך פשוט אך מסוכן: בג"ץ והיועצת המשפטית לממשלה מהדקים את החבל סביב צווארה של הממשלה בשאלת חוק הגיוס. במקביל, מופעלים לחצים ציבוריים, תקשורתיים ומשפטיים בדרישה נחרצת לגייס את כל החרדים - כולל בני ישיבות - ללא פשרות. כך נוצרת סיטואציה בלתי אפשרית: או ישראל - או התורה.
הממשלה תישחק בהדרגה. בתחילה הדתיים יפסיקו להצביע על חוקים; אחר כך, כל נוסח שיובא לכנסת - ייפסל על-ידי בג"ץ. בסוף 2025 ילחצו על החרדים לפרוש מהממשלה. לאחר הפרישה תתחדד החקיקה בצורה שתיצור תחושת איום קיומי, עד כדי כך שהציבור החרדי - במיוחד פלגים קיצוניים - יגיב באלימות, והם יודעים לעשות זאת.
במקביל, גוש המחאה הוותיק - שהתמקד בעבר בחטופים - ימצא לו יעד חדש: החרדים שלא מתגייסים. ייווצר עימות חברתי חריף - שעלול להידרדר לאלימות הדדית בין קהלים אזרחיים. זה הרגע שבו מלחמת אזרחים אינה עוד סיסמה.
כדי לפתור את הקיפאון, יוכרזו בחירות - אך אלה יסתיימו ללא הכרעה. ואז, מאמצע עד סוף 2026, תעלה האפשרות של הקמת מפלגת שלטון אחת - הגדולה ביותר - שתיתמך מבחוץ או מבפנים על-ידי המפלגות הערביות. השאיפה תהיה להקים ממשלה ללא חרדים, ללא ימין אידאולוגי וללא עכבות משפטיות.
בתרחיש הזה, ייתכן שיקום כוח חדש בדמות מפלגה גדולה בראשות אביגדור ליברמן, שתבסס את כוחה על קואליציה חילונית-אזרחית ותפעל בנחישות לצמצום השפעתם של מוסדות דתיים. ליברמן, שכבר הביע את שאיפתו להיות ראש ממשלה, עשוי למצוא את עצמו נהנה מרוח גבית ציבורית - דווקא בעקבות הקו התקיף שמובילים חלקים בציבור החרדי.
ממשלה בראשותו תוכל לקדם חקיקה חד-צדדית הכוללת ביטול גורף של ההסדרים החרדיים, פגיעה חמורה בתקציבי החינוך העצמאי והפרדה כמעט מוחלטת בין דת למדינה. ואם מישהו ביהדות התורה ובש"ס סבור שהתקופה הנוכחית קשה - הוא עוד יתגעגע אליה.
תרחיש שלישי: הכרעות נכונות והתחדשות לאומית
הדרך החכמה אינה מצויה באידיאולוגיה טהורה, אלא בפשרה מעשית. אם המפלגות החרדיות יפנימו שלא הכל פתיר ויאמצו את הרע במיעוטו, ניתן יהיה להגיע להסדר שיאפשר שמירה על אורח החיים החרדי בצבא מבלי לפרוץ את גבולות הסבירות הציבורית והמשפטית.
שיתוף פעולה עם שאר מרכיבי הקואליציה - לקידום חוק שירות מותאם, עיגון זכויות הלומדים מחד-גיסא והגדרת מסלולים לשילוב הדרגתי של הלא-לומדים ושירות לאומי של היתר, מאידך-גיסא - תוך נטרול כוחה הבלתי מוגבל של הרשות השופטת - עשוי לחלץ את ישראל ואותם מן המשבר ולהוביל ליציבות מחודשת.
במצב כזה, ישראל תוכל להיכנס לעשור של שגשוג מתון, עם שמירה על רוב יהודי מוצק, צמצום פערים חברתיים והעמקת שותפות עם מדינות האזור. גם הציבור החרדי ירוויח: לא רק בתקציבים אלא גם במעמד ציבורי, באמון הדדי ובתחושת שותפות אמת.
השנים 2026-2025 הן הרות גורל לעתידה של מדינת ישראל. המפלגות החרדיות, בהיותן שותפות מרכזיות בקואליציה, נושאות באחריות כבדה לעיצוב פני העתיד. הבחירה בין קיפאון להתחדשות, בין עימות להשפעה, בין אובדן לבין אחריות - תלויה בהכרעות שיתקבלו בתקופה זו.
הגיעה העת להעדיף את טובת הציבור כולו על פני אינטרסים מגזריים. רק כך נוכל להבטיח עתיד בטוח, יציב ומשגשג למדינת ישראל ולכל אזרחיה.