לו מאיר כהנא היה חי, ספק אם היה מפסיק לומר את המשפט התנ"כי: "מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי". אבל לא מתוך ענווה של תלמיד חכם, אלא מתוך זעזוע. ככל הנראה, זה היה המשפט היחיד שהיה מסוגל לומר מול המחזה המתרקם כאן במדינת ישראל, 2025: תלמידיו הפוליטיים מביישים את מקור ההשראה. לא שהכהניזם המקורי היה מופת מוסרי, אבל לפחות עטף את עצמו באידיאולוגיה סדורה. היום נותרו רק תוקפנות, בורות ואלימות גסה. וכך, אנו עדים למחזה שבו השר לביטחון לאומי נואם בבר מצווה של בנו של פעיל כת 'כהנא חי', ומשחרר הצהרות שמצמררות כל מי שעדיין מאמין ברפובליקה דמוקרטית. אין תגובה מצד ראש הממשלה, אין הסתייגות ממפלגות הקואליציה, ודאי שלא מבתי המשפט, שהתרגלו לשתיקה כדי "לא להתערב". אבל אנחנו מוכרחים לומר בקול ברור: עצם נוכחותו של השר באירוע כזה, והאמירות שהוא שחרר שם, הן לא מעידה. הן עדות. עדות לכך שמוסר ציבורי, שפעם היה מצפן מינימלי, התפורר. בחברה מוסרית ובריאה, דבר כזה היה מוביל לפחות לדרישה מיידית להתפטרות. כאן? אפילו לא ציוץ. כהנא אולי "מתהפך בקברו", לא משנה הסיבה, אבל הציבור שותק. זה הסיפור הגדול. לא רק השר הבעייתי, אלא הקבלה השקטה של הנורמה. אם לא נציב גבולות עכשיו, לא רק תלמידי כהנא ימשיכו להשתולל. גם אנחנו נהפוך לתלמידים, לא של מורשת, אלא של טירוף. ראו הוזהרנו!!