כל העולם הישן העריץ את ספרטה החזקה. היהודים תלו מבטחם במאה השנייה לספירה בבר כוסבא והעניקו לו את התואר בר כוכבא. והצרפתים, ועימם רוב העולם, ראו בנפוליאון משיח. גם צה"ל כזה, וכל הכבוד לבנימין נתניהו שהחליט לתקוף את אירן עד כי חיל-האוויר שלנו מתמרן בשמי טהרן כמונית בכיכר ריקה ביום הכיפורים.
נתניהו עשה זאת והכבוד בכיסו, וכולם יודעים איך זה מתחיל ומשתדלים לשכוח כיצד נגמר.
נתניהו זוכר. הוא בעל ידע היסטורי. בעיקר שיש עוד נעלמים. מה אם הרוסים יתערבו? או הסינים ידליקו את המפרץ בינם לבין טאייוואן? ומה אם קנדה תסרב להסתפח לארצות הברית?
העולם ראה קרב בין שני שחקנים בלבד. כמה זמן יוכלו האירנים לראות מטוס קרב ישראלי מתעלל ברגשותיהם בשמי טהרן ואין להם מושיע? איני רוצה לרפות ידיים בעת שמחה וחגיגה
אך "אל יתהלל חוגר כמפתח".
בהופעתו שנקטעה במטח טילים העיר אהוד ברק כי אין ניצחון המקפיא את המצב לנצח. נכון.
לי מספיק הפסוק מן התנ"ך: "ותשקוט הארץ 40 שנים". זה מה שמנחם בגין ציטט באוזני עיתונאי יהיר בעת החתימה על הסכם השלום עם מצרים. נו, ומאז חלפו כבר 46 שנים. כן ירבו.