רבים שואלים את עצמם: "כמה זמן תמשך המלחמה עם אירן." התשובה היא חד-משמעית: עד שנכריע אותם לחלוטין. מיד ישמעו קולות "הוא משיחי", או "הוא שש אלי קרב." אין זה כך כלל ועיקר. פשוט צריך להכיר את האויב ולא לשקוע באשליות שאכן נוכל לחזור לחיינו השלווים של העבר. הגענו לא רק לנקודת אל-חזור, כי אם לנקודה בה צד אחד חייב להכריע את הצד השני, לפחות אם בכוונתנו לשרוד.
אין ולא תהיה זו שגרה חדשה, מסוג שנים של מטר פגזים ורקטות מעזה לשדרות או מלבנון לקריית שמונה. ההכרעה תגיע בעוצמה שלא הכרנו ואנחנו לא יכולים לדמיין לעצמנו. הטילים הבליסטיים הכבדים ממחישים לנו הלכה למעשה עד כמה הדברים בהם התנסנו עד כה בטלים לעומת מה שעוד לפנינו. כך גם תהיה תגובתנו. מה שהיה בעבר לא יהיה בימים ובשבועות הקרובים. אנחנו בעין הסערה, בלב המערבולת פנימה.
אירן מתקדמת, אנשיה חכמים. טווח הזמן שלהם ארוך ביותר (עשרות עד מאות שנים), ואין כמותם מלוכדים ונאמנים. אפילו הגולים בארה"ב שמתנגדים למשטר וחולמים לחזור למכורתם מסוכנים, עד מאד. כך מהכרותי עם אירן עוד בתקופתו של השאח וב-47 השנים מאז עליתו של חומייני לשלטון, כמו גם מנסיון אישי של עבודה איתם בשנים האחרונות - מביקורים בארץ, עבודה קהילתית בארה"ב והשתתפות בהפגנות להפלת המשטר. אל נשלה את עצמנו. ביום קריאה, הם מהווים סכנה מוחשית ולא יהיו לצדנו.
המשיחיים האמיתיים הם האירנים. אלא שהמשיח שלהם הוא האימם הנעלם. הטעות שלנו היא שאנחנו חיים בעולם שגוי, או כפי שמאד פופולרי להגיד כבר למעלה משנה וחצי - אנחנו שקועים בקונספציות. כפי שהשב"כ עסק ב"טרור יהודי" והזניח את מה שקורה בעזה (ועל כך שילמנו בשבעה באוקטובר ומאז), כך גם האליטות בארץ מאמינות שבנימין נתניהו אובססיבי לגבי אירן רק בכדי לשמור על כסאו, ולא כך הוא. האירנים הם סכנה אמיתית לעצם קיומנו, ועכשיו הקלפים כולם על השולחן ופניהם למעלה.
נחזור דקה לעשורים האחרונים - רבים היהודים שפשוט לא מבינים שמלחמת השמד נגד מדינת ישראל (לה הם קוראים "הסכסוך הישראלי ערבי") אינה מלחמה על שטחים גאוגרפים כי אם מלחמת דת פנאטית. לכן גם כל השוגים ברעיון "שתי מדינות לשני עמים החיים בשלום זה לצד זה" טועים מרות. מי שינסה לנתח (ולו באופן שטחי) את הרעיון, יראה מיד שבצד המוסלמי לא קיימת ישראל עם גבולות אלו או אחרים. שטח נקי מיהודים, להם (לנו) אין כל חזקה שהיא, שכן הם (אנחנו) גנבו וגזלו את השטח, וגם כל סיפורי התנ"ך שלהם (שלנו) אפילו לא קרו במקומות שהם (שאנחנו, יחד עם הוכחות היסטוריות, ארכיאולוגיות ואחרות) טוענים.
כל היהודים בתפוצות ובראשם יהודי ארה"ב כמו גם כל הישראלים בארץ המוכנים לתת עוד ועוד אזורים מהארץ הקטנטונת פשוט לא מבינים שיש רק דרך אחת מקובלת לבתר את הארץ, והיא לתת אותה בשלמותה לצד שמנגד. אין צורך לארוז מזוודות, הם ישחטו אותנו באותו אופן שעשו בשבעה באוקטובר, ואת מי שלא ירצחו אחרי או תוך כדי אונס, עינויים ועוד, הם יהפכו לעבדים ושפחות לצמיתות.
את הצמא הזה לדם ולחולל זוועות נראה שאנחנו מדחיקים כל פעם מחדש. לכן מאורעות תרפ"ט נשתכחו במשך 94 שנים עד שבעה באוקטובר, אך חזרו על עצמם בדיוק מוחלט. מה עלינו לזכור? את שאויבינו אומרים בפה מלא ובריש גלי: הם קמו עלינו להשמידנו, ודבר לא יספק אותם עד שישיגו את מטרתם.
אירן וישראל
נפנה לרפובליקה האיסלאמית, החליפה המוסלמית הגלובלית. האירופים מסרבים לראות, להבין ולהפנים. לא רק שהם אינם חסינים, עבור הרפובליקה המוסלמית, הם כבר נפלו. למעשה, מאירן, דרך עירק לסוריה ולבנון מחד-גיסא, ודרך ירדן, מצרים וצפון אפריקה מאידך-גיסא, וכמובן צפונה, הכל כבר בידיהם, למעט אבן נגף אחת קטנה, שמשגעת אותם לחלוטין, וזו מדינה היהודים בארץ ישראל.
מדינת ישראל משמשת לא רק כמגדלור כי אם כחומה בצורה מול התפשטות האיסלאם הרדיקלי. ישראל היא המקום היחידי במזרח התיכון וביבשת אפריקה בו נוצרים ומיעוטים אחרים יכולים לחיות בבטחה ולפי שייכותם הדתית, הן לפי חוק והן למעשה. ישראל, לא הודות לכל הנאורים ויפי הנפש המשתוקקים לשלום-בכל-מחיר, ולמרות לוחות הזמנים המאד קצרים (לדוגמה בין סבב בחירות אחד לשני), עשויה מעם קשה עורף ועקשן במיוחד, ולכן ישראל מסרבת לפול ברשת האירנית.
לאירנים מטרות שאת השגתן ייתכן שיקח מאות שנים, והנה, לא האירופים הנאורים ולא הערבים עושי דברם מהווים בעיה עבורם. מדוע? שכן האירנים הם גזע עליון, וכל השאר נחותים. כולם בידיהם. היחידים המסרבים להשתחוות, להכנע ולקבל את עול האיסלאם לפי פרשנותם הם היהודים שם בישראל. עקשנים נוראיים, ולכן חייבים להשמידם, להעבירם מהעולם, למחוק את ישראל אחת ולתמיד מהמפה.
נזכור שישראל מעצבנת, שכן אילו לא הייתה קיימת, אירן כבר מזמן הייתה שולטת בעולם כולו, בחליפה מוסלמית שיעית גלובלית. לכן, מי שחושב שהאירנים, אותו גזע עליון, יסכימו להפסקת אש עם ישראל, או לכל דבר שיתפרש ככניעה, טועה לחלוטין. מי שמדמיין לשניה קצרה שמלחמת כל המלחמות שהחלה לפני מספר ימים תקח פחות משבועיים, טועה ביותר.
מלחמת דת
במלחמת דת, המוות מקודש. המלחמה לא יכולה להסתיים עד שהאויב היהודי יובס. אם נזכור זאת, ייטב לנו. לילה אחר לילה ללא שינה. במקלטים. פגיעת כל גל טילים בבניינים, פצועים והרוגים, וכל זה ימשך עוד ועוד, ונראה שלא ראינו עדיין דבר. כי כשהאירנים ירגישו מאוימים, הם לא יהססו להפעיל נגדנו נשק לא קונבנציונלי, דוגמאת נשק כימי או ביולוגי. נזכור שהם עשו זאת כלפי הערבים (לדוגמה במלחמתם הארוכה עם העירקים), ולהפעיל זאת נגד האויב הציוני זו מצווה גדולה (וכמובן צורך גדול). הם יכולים גם לעשות דברים נוספים, שלא יעלו על דעת אנשים נורמלים. לדוגמה: לשחוט את חברי הקהילה היהודית באירן (המונים כ-25 אלף, ובהם משפחתה של ידידה מאוד טובה שלי), אחד אחרי השני, אחת לשעה, בשידור חי לעולם, כל אחד ואחת בדרך נוראה אחרת.
ראשי אירן בעבר המיידי ובהווה רואים עצמם כהתגלמותו של האימם הנעלם (המהדי, האימם ה-13). הוא שאמור להביא את הגאולה באחרית הימים, צדק ורחמים למאמינים. לכן כל מעשיהם מקבלים קדושה דתית מיוחדת, בדיוק כפי שהיוצאים לפלוש למדינת ישראל בשבת בבוקר, שבעה באוקטובר, קיבלו היתרי דת מפורשים לעשות את כל שעשו - מאונס ילדים, גברים ונשים וזקנים, וזוועות שבעולם המודרני ובמערב במיוחד לא ניתן להעלות על הדעת. אצלם הכל היה תחת אישור מפורש מחכמי הדת.
האירנים עם גאה מאד. כמו הנאצים והיפנים, הם רואים עצמם כגזע עליון (ואנחנו נוטים לשכוח לרוב שעבור האירנים הערבים הם גזע נחות, ואלו שקוראים לעצמם פלשתינים הם בתחתית המדרגה, אפילו לא ראויים לרפש שעל נעליהם). עושי דברם אולי יחקו את הנביא מוחמד ובעת שהם חלשים יחתמו על עסקות שהם לא מתכוונים לקיים וישקרו כל זמן שזה מקדם את מטרותיהם, אך האירנים גאים מדי, והם לא יכנעו ליהודים הנפשעים; ויהי מה. אצלנו קיים המושג "קידוש השם." אצל כת המוות המנסה להשתלט על העולם ולהשמידנו, המוות זה דבר מקודש, בו זוכים השהידים לשבעים בתולות כמו גם לתהילת עולם בבתי הספר וכיכרות ערים, ומשפחותיהם לכבוד ולכסף לכל חייהם.
אין ולא תהיה הפסקת אש. אין ולא יהיה שלום. עד שהמשטר הנוכחי באירן לא יופל, לישראל לא יהיה שקט. וגם כשיוחלף המשטר, אין כל ביטחון שבעולם ישרור שקט משך כמה עשורים. מדוע? כי אירן מדינה שרובה המכריע הוא של אנשים צעירים שנולדו וחונכו תחת המשטר הרדיקלי איסלמי. הם לא יודעים דבר אחר. נאמנותם שמקובעת בדם ובתת-התודעה היא לארצם, מורשתם, דתם, ודבר לא ישנה זאת, גם אם ינתן להם מלוא חופניים חופש, סקס, סמים, סיגריות ומוזיקה.
נכון שבאירן למעלה מ-90 מיליון אנשים, ולא ניתן להשמיד אותם. אך חייבים להכריע את המערכה, בדיוק כפי שארה"ב וכוחות הברית הכריעו את הנאצים ב-1945. נזכור שכל הפעילות - מעזה ותימן, סוריה ולבנון, עירק וסיני ואפילו בתוך שטחי ישראל - ממומנת ומכוונת על-ידי אירן. מטרתה אחת - השתלטות והקמת חליפה עולמית, וכאמור, רק אבן נגף אחת, קטנטנה, ושמה מדינת ישראל בדרכה של אירן.
זו מלחמת כל המלחמות, ובניגוד לכל מה שישראלים בני 50 ומטה "יודעים", הם לא נלחמו עד כה מלחמה שבה חייבים לנצח את האויב. המלחמה האחרונה מסוג זה הייתה מלחמת יום הכיפורים, ומאז כאמור עבר יותר מיובל שנים. לנצח, למגר עד הסוף. במלחמה הזו, בשנת 2025 (או התשפ"ה לספירתנו) חייבים להביס את הרפובליקה האיסלאמית, ונראה שבישראל מפנימים עם כל גל תקיפות מאירן שאכן אין ברירה, שחייבים לעשות זאת ולנצח.
ועוד לא ראינו דבר
מה שכן קורה הוא שנחרט בתודעה של כל ילד בישראל הצורך להיות חזקים, שכן בשכונה בה אנו גרים, אם לא נהיה חזקים באופן מוחלט, פשוט לא נהיה קיימים. ואולי השיעור הזה, עבורו אנחנו משלמים בדם, ישאר איתנו לחמישים השנים הבאות (כי נראה שאחרי יובל שנים, טיב האדם הוא לשכוח).
המלחמה תסתיים כשנמגר את האויב, ולא דקה לפני כן, כשניקח ממנו את הרצון להמשיך להלחם ונצרוב זאת בתודעתו כך שגם בעוד מאה שנים, הוא לא יעז לקום נגדנו. בדיוק כפי שקרה עם הנאצים לפני שמונים שנים בדיוק ועם גרמניה מאז. אסיים בפסוק ממנו לקוחה שם מלחמת-כל-המלחמות (במדבר כ"ג:24): הֶן-עָם כְּלָבִיא יָקוּם, וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא; לֹא יִשְׁכַּב עַד-יֹאכַל טֶרֶף, וְדַם-חֲלָלִים יִשְׁתֶּה. קמנו והתנשאנו, אל לנו לשכב עד שנאכל טרף ודם חללים נשתה. לא משיחיות זו, כי אם הבנת המציאות בה אנו חיים.