ההישגים של מערכת הביטחון באירן הם דרמטיים, היסטוריים, מעוררי גאווה ומשני מציאות. באחריות הדרג המדיני לגבש "מנגנון סיום" שיאפשר לתרגם את ההישגים הכבירים בשטח למימוש מטרת הלחימה: שלילת יכולת צבאית גרעינית מאירן ופגיעה משמעותית ומספקת ביכולתה לאיים על ישראל עם מערך מאסיבי של טילים בליסטיים.
המתקפה הישראלית באירן וההישגים המדהימים שלה הם קודם כל תזכורת ליכולות המבצעיות האדירות של המוסד ושל צה''ל בהובלת חיל-האוויר, אמ"ן ויתר הזרועות. אחרי הכשלים הקשים של גופי הביטחון ב-7 באוקטובר, כולנו שמחים לחזור ולהתגאות בהישגים וביכולות שהן מעבר לכל דמיון.
אנחנו חווים ימים קשים ומטלטלים בעורף האזרחי. למעלה מ-20 אזרחים ישראלים שילמו בחייהם, מאות נפצעו או איבדו את ביתם ואת רכושם וממדי ההרס חסרי תקדים. כל עוד המטרה ראויה וישנה תחושה שההנהגה נוהגת באחריות ובשיקול דעת בחתירה להשגת היעדים, הציבור הישראלי ימשיך לגלות אורך רוח וכושר עמידה מרשימים למרות האובדן וההרס.
עם זאת, חשוב לזכור כי כל מלחמה היא "המשך המדיניות באמצעים אחרים" ותכליתה להשיג הישגים מדיניים יציבים. באחריות המנהיגות לגבש "מנגנון סיום" למבצע ולנהל ולתעדף את השימוש בכוח לאור היעד שהוגדר. ברור שאנו זקוקים לשיתוף פעולה הדוק עם ארה"ב כדי להשיג את מטרות הלחימה, ולכך צריך לרתום את המשאבים הלאומיים. היגררות למלחמת התשה, שרק תעמיק את הלגיטימציה של אירן לרכישת יכולת גרעינית, מנוגדת באופן עמוק לאינטרס הישראלי.
עם ישראל גאה בחיילי צה"ל ובאנשי מערכת הביטחון המופלאים; כעת באחריות הדרג המדיני "לספק את הסחורה": לבנות בריתות ולגבש הסכמות, כך שההישג בשטח ימונף לניצחון מדיני.