ב-2 במרס 2020, ד"ר אודי לוי, לשעבר ראש יחידת צלצל של "המוסד", שעסקה במלחמה כלכלית בטרור, פרסם מאמר שכותרתו "המימון הקטרי לחמאס ולרצועת עזה כחרב פיפיות" במסגרת מכון מחקר מכוון מדיניות בנושאי חוץ וביטחון למען ישראל בטוחה. בכותרת המשנה של המאמר נכתב: "מה יקרה כאשר החיזבאללה יבקש להגיע להסדר דומה של שקט תמורת כסף?" להלן קטעים נבחרים ממאמרו של ד"ר אודי לוי: סוגיית המימון הקטרי לרצועת עזה ולשלטון החמאס חזרה לתודעה הציבורית בעקבות ביקורם של ראש המוסד ואלוף פיקוד הדרום בנסיכות, על-אף העובדה שכבר מזה כשמונה שנים (מ-2012) קטר מעבירה סכומי כסף גדולים מאוד לרצועת עזה. על-פי הערכות שונות הסכום הכולל שהועבר לרצועה בשנים אלה מגיע עד לכדי מיליארד דולר. אין חולק על כך שללא הסיוע הפיננסי הקטרי, המהווה מנוף השפעה על הנהגת החמאס ברצועה, ייתכן מאוד שהיינו מגיעים לאסון הומניטרי או לעימות צבאי רחב היקף עם החמאס, שמבחינתו מדובר במלחמת אין ברירה. שכן, מאז סירובה של הרשות הפלשתינית להמשיך בתשלומים למנגנוני החיים השונים ברצועה במרס 2019, ומדיניות הסגר של מדינת ישראל על הרצועה, אין למעשה להנהגת החמאס ולאוכלוסייה הפלשתינית בעזה שום דרך לקיים אורח חיים בסיסי. זכותם של מקבלי ההחלטות במדינת ישראל לנקוט מדיניות שבבסיסה ניסיון למציאת הסדרה בינה לבין שלטון הטרור בעזה, מתוך הבנה שאין שום אפשרות לפתרון מדיני אחר. בכל זאת יש בעיה שמדיניות זו מבוססת על נדיבותה של קטר, המשמשת בעשור האחרון גורם המימון המרכזי של ארגוני הטרור האיסלאמיים הרדיקליים, ובראשם אל-קאעידה, ארגון המדינה האיסלאמית והחמאס. באמצעות המימון שלה קטר הביאה להרג של יותר אזרחים מכל מדינה תומכת טרור אחרת, כולל אירן. ראוי שעובדה זאת תעמוד אל מול עיניהם של מקבלי ההחלטות במדינת ישראל הן מבחינת ההשלכות האסטרטגיות והן מבחינה מוסרית. [...] אבל חמור לא פחות הוא התפקיד שישראל מייעדת לקטר בהשגת הסדרה בעזה. מקומה של קטר נפקד מהרשימות השחורות האמריקניות והבינלאומיות, למרות מעורבותה חסרת התקדים במימון טרור. [...] קטר, בניגוד לאירן, זוכה משום מה לחסינות בינלאומית. קולות נדירים שעולים ממדינות המפרץ ומהעולם הערבי, המאשימים בפה מלא את הקטרים במעורבות במימון טרור, אינם זוכים לתשומת לב. חסינות זו מקורה בעוצמה הכלכלית האדירה של הממלכה ומדיניות ההשקעות הנבונה שלה לאורך שנים שבמסגרתה השתלטה על מוסדות אסטרטגיים בכלכלה העולמית, תוך יצירת תלות של המערב בנסיכות הקטנה עשירת האנרגיה. הרצון הקטרי להיות מעורב במימון הרצועה והחמאס משרת את שני צידי החרב: מצד אחד המשך מימון גורמי טרור איסלאמיים, ומצד שני קבלת לגיטימציה בינלאומית והמשך העמקת החסינות הבינלאומית על מעשיה. [...] מן הראוי שמדינת ישראל תברר לעצמה את החוכמה שבמדיניות ההסדרה. מדינת ישראל, אחת הנפגעות המרכזיות של הטרור האיסלאמי הרדיקלי, מי שמכריזה על כל בימה אפשרית את מחויבותה למלחמה בטרור, האם היא זו שבסופו של דבר תיתן את הלגיטימציה לאחד מממני הטרור הגדולים ביותר? על מדינת ישראל לשקול בכובד ראש האם במסגרת מדיניות של הסדרה היא מוכנה לשלם אתנן לארגון טרור. השאלה החשובה מכול היא: האם מדינת ישראל שקלה איך התשלומים לחמאס ישליכו על המערכה מול חיזבאללה? דווקא בימים אלו נראה כי הלחץ הכלכלי על חיזבאללה בלבנון הולך ומתחזק, על-רקע מדיניות חסרת פשרות של הממשל האמריקני. מה יקרה אם החיזבאללה יבקש להגיע להסדר דומה של שקט תמורת כסף? [סימוכין]