מנסח מחדש כי בפירוש לא הובנתי נכון: יש בהחלט סיכוי שארה"ב תנסה לנצל את ההצלחה הישראלית ותשליך את כוחותיה למערכה כדי לסיים את העבודה ולחדור את העמוק שבבונקרים. דונלד טראמפ מאוד ישמח לסיים עם אירן בניצחון צבאי מהיר שיקריס את המשטר, ולמען האמת, אין אדם מערבי שלא יריע לזה.
אבל באותה נשימה, טראמפ בהחלט היה מעדיף שלא להידרש לזה אלא לסיים את הלחימה מהר - כפי שכתב יותר מפעם אחת מאז החלה - בעסקה חדשה, משודרגת, שלא מחייבת החלפת שלטון ואפשר שאף לא מחייבת הוצאה מוחלטת של כל ידע או משאב גרעיני מידי אירן.
לא מן הנמנע שהטרמינולוגיה שלו, שמדברת על נשק להבדיל מתוכנית או נכסים גרעיניים, היא תוצאה של בחירת מילים לא מכוונת. אבל כל עוד ארה"ב לא התערבה צבאית בעצמה במישרין, צריך להניח שהיא לא חפצה בזה הגם שישראל מנסה בכל מאודה למשוך אותה פנימה. אם נצליח, מדובר יהיה בשלב חדש ושונה מאוד במלחמה.
אם לא, נצטרך להתחיל בקרוב לחשב את מהלכנו היטב לקראת סיום של המהלך הצבאי המאוד מרשים הזה בהישג מדיני שאינו כולל דמוקרטיה פרסית או הלוויה לחמינאי אלא הסכם ארוך טווח בתנאים משופרים שמגיע אחרי ביסוס דומיננטיות ישראלית ביטחונית במרחב שבין הים התיכון לפקיסטן, בין טורקיה וסעודיה.
ולמען האמת, גם אם ארה"ב תצטרף למערכה, לא לגמרי ברור איך זה ייגמר. מיטב האנליסטים מן הסתם עמלים כבר שנים על תרחישים כאלה ואחרים הרי, וקטונתי מלהחליף אותם בפוסט קצר. אני רק מציע לא לרתום את העגלה לפני הסוסים - והלוואי שאתעורר בבוקר ואגלה שהסוסים כבר כבשו את טהרן.