זה היה לילה היסטורי בו התייצבה ארה"ב של טראמפ בצד הנכון של ההיסטוריה. מלבד הקרנת העוצמה האמריקנית (והישראלית), המשמעות היא שככל שההפצצה גרמה לנזק כבד למפעל הגרעין האירני, המטרה המוצהרת של המלחמה אליה יצאה ישראל הושגה. אין ספק שמכת הפתיחה המהממת שהנחיתה ישראל על אירן איפשרה את ההתייצבות האמריקנית ברגע האמת. חשוב לזכור, ארה"ב לא עשתה זאת למען אינטרסים ישראלים, אלא בראש ובראשונה למען אינטרסים אמריקניים.
ככל שהדברים קשורים בפרויקט הגרעין, נוצרו התנאים לסגור את האירוע מבחינת ישראל ולסיים את המלחמה (אולי בניכוי של פגיעה במספר יעדים בודדים שחשיבותם טקטית).גם בהתמודדות עם האיום הטילי, לאחר שישראל הצליחה להשמיד יותר ממחצית ממשגרי הטילים של האויב, כל תקיפה נוספת צפויה להניב תועלת הולכת ופוחתת.
הבעיה כמובן, שמלחמה אפשר לפתוח באופן חד-צדדי, אבל קשה לסיים אותה בצורה כזו.
כמה נקודות ודילמות להמשך:
התגובה האירנית הצפויה
תגובה האירנית היא ודאית. אולם האירנים הם לא "מתאבדים שיעים" (הו, האירוניה!), ולכן האתגר שלהם יהיה למצוא את המתאם בין האזהרות המפוצצות שלהם לפני התקיפה, לבין הרצון להגביל את תגובת הנגד האמריקנית באופן שלא ימשיך ויערער את המשטר. יש לזכור שגם יכולת התגובה האירנית כבר הרבה יותר מוגבלת ממה שהייתה. סגירת מצר הורמוז הצפויה, גם היא תוביל את אירן לעמדת נחיתות מול הצי האווירי האמריקני באיזור.
שאלת הפרוקסי
החות'ים בוודאי יצטרפו למערכה, אבל לא ברור אם ההצטרפות הזו תהיה חד-פעמית או 'כרונית' וקבועה. חיזבאללה הלבנוני מצוי בדילמה גדולה, וקשה לראות אותו לוקח סיכונים לנוכח מצבו בלבנון, אם כי לא ניתן לקבוע זאת בוודאות. המיליציות השיעיות צפויות לפעול ולפגוע באינטרסים אמריקנים באיזור, אם כי גם סד הלחצים הפנימיים שם עליהם גדול.
מלחמת התשה
אנו לא מסכימים עם מומחים שונים שטוענים שמטרת האירנים למשוך את ישראל למלחמת התשה. כל יום שהשמיים של אירן "כבושים" הוא יום משפיל עבור המשטר, ובכל יום כזה נכסי המשטר ממשיכים להתכלות. אירן היא לא ארגון טרור שהשתלט על שטח כמו אלה שהיא מממנת ושפועלים לפי היגיון של התשה נגד ישראל. ולכן לדעתנו אירן תשאף להגיב למתקפה האמריקנית ואז תחפש לסגור את האירוע. אבל כשהמשחק הוא סכום אפס, יהיה קשה מאוד למצוא את הנוסחה לסיימה.
בין הפיתוי להפיל את המשטר לכניסה למלחמת ברירה
אחרי שפרויקט הגרעין נפגע, גדל הפיתוי הישראלי לפעול להפיל את המשטר האירני, גם אם לא כיעד מוצהר. זהו יעד מורכב מאוד שלישראל אין שליטה עליו. הרווח הפוטנציאלי של החלפת המשטר כל כך גבוה, שהוא יעמיד דילמה שהיא בבחינת: Very High Risk, very High Reward. הסיכון של ישראל הוא להיגרר למלחמה כרונית הרסנית. מומלץ לקברניטים להפנים שהתקיפה בפורדו עשויה להיות נקודת מפנה גם בדעת הקהל הישראלית, והקונצנזוס סביב המלחמה (וגם התמיכה של בעלות ברית) צפוי באופן טבעי להישחק. אם ייעשה ניסיון לחסל את חמינאי, נדע כיצד הדילמה הזו הוכרעה.
לפרויקט הגרעין שני רכיבים: יכולת ומוטיביציה
ישראל וארה"ב פגעו קשות ביכולות של הפרויקט: במדענים שהיה להם את הידע, במתקנים, בטכנולוגיה, ובחומרים. ועדיין, יש לשער שהנזק ליכולות אינו מושלם, והוא בר שיקום תוך מספר שנים. השאלה היא מה המתקפות יעשו למוטיבציה האירנית. לאחר הזעם הראשוני, אפשר שהמלחמה תוביל לנחישות אירנית גדולה יותר להשיג את "הפצצה", ובתרחיש אחר, דווקא לריסון.
להיסטוריה אין אף פעם סוף טוב סופי ומוחלט. כך או כך, בפרספקטיבה היסטורית עתידה מצבה של ישראל טוב הבוקר לאין שיעור ממה שהיה, גם לנוכח האתגרים המורכבים והמציאות הקשה שכולנו חווים.