ממשלת ישראל, בגיבוי שטופי השנאה הביביסטים ומטורפי הדת, מחסלת את מדינת ישראל. ההפרה הבוטה של זכויות האדם בעזה ובגדה לא רק עושה לנו נזק פנימי אדיר, אלא גם תהפוך אותנו למדינה מצורעת. כדאי לזכור שבחסות המלחמה עם אירן, בנימין נתניהו ומשרתיו ממשיכים בקידום ההפיכה המשטרית במלוא המרץ, הטרור היהודי בשטחי הגדה משתולל בשיתוף פעולה עם אנשי כוחות הביטחון, האסון ההומניטרי בעזה מתרחב, חיילים בעזה ממשיכים למות ולהיפצע במלחמה ללא יעדים ברורים, והחטופים עדיין מופקרים.
והנה, לטובת מי שאינו מנוי בהארץ הדיווח המלא. כדאי לקרוא:
משרד הנציג המיוחד של האיחוד האירופי לענייני זכויות אדם קבע בחוות דעת כי "ישנן אינדיקציות" לכך שישראל לא עומדת בתנאי הסכם האסוציאציה בינה לבין האיחוד בתחום זכויות האדם. לפי חוות הדעת שהגיעה לידי הארץ, ייתכן כי ישראל לא עומדת במחויבויותיה לפי סעיף 2 להסכם האסוציאציה, הקובע כי יחסים בין ישראל לאיחוד יתבססו על כיבוד זכויות אדם ועקרונות דמוקרטיים. לפי נוסח ההסכם, הסעיף מהווה "מרכיב מהותי" בו - כלומר, פורמלית, ההסכם אינו יכול להתקיים אם ישראל מפרה אותו.
ביום שני תציג שרת החוץ של האיחוד האירופי קאיה קאלאס את חוות הדעת למועצת שרי החוץ של האיחוד - הגוף שמוסמך להחליט על ביטולו או השעייתו של ההסכם עם ישראל - ולאחר מכן יתקיים דיון בנושא. מהאיחוד האירופי נמסר כי השרים ידונו בממצאים, אך "מוקדם לקבוע מה יהיו הצעדים הבאים". ביטול הסכם האסוציאציה כולו כרוך בהחלטה פה אחד של שרי החוץ של האיחוד האירופי. ביטולו אינו סביר, מכיוון שבמועצת שרי החוץ יש וטו ברור להחלטה כזאת מצד הונגריה, גרמניה ומדינות נוספות. עם זאת, חלקו של ההסכם הקובע כי בין ישראל לאיחוד יתקיים סחר חופשי (נטול מכסים, ל"ר) ניתן לביטול ברוב מיוחס של המדינות החברות באיחוד.
נוסף, לפי הערכות, אפשרות סבירה נוספת בעתיד הנראה לעין היא צמצום או אי-חידוש של חלק מהסכמי שיתוף הפעולה הכרוכים בהסכם האסוציאציה, כמו הסכם הורייזון לשיתוף פעולה בתחום המדע והחדשנות. לבחינת הסכם האסוציאציה הצטרף בשבוע שעבר צעד נוסף שננקט באיחוד נגד ישראל: תשע מדינות, ובראשן בלגיה, ביקשו מנציבות האיחוד האירופי להתאים את הסכם הסחר עם ישראל לדין הבינלאומי - כלומר להפסיק לסחור עם ההתנחלויות או עם גופים התומכים בהם.
צווי ביניים
חוות הדעת של האיחוד האירופי אינה מתבססת על בדיקה עצמאית, אלא על הערכות של גופים שונים של האו"ם, ובהם משרד נציב האו"ם לזכויות אדם, משרד האו"ם לעניינים הומניטריים (OCHA), הנציג המיוחד של האו"ם לענייני ילדים בסכסוכים ומרכז הלווינים של האו"ם (UNOSAT, שמספק צילומי לווין, ל"ר). בנוסף, היא נסמכת על חוות הדעת של בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ) משנה שעברה שקבעה כי הכיבוש הישראלי בגדה המערבית ובמזרח ירושלים אינו חוקי, וכן על צווי הביניים שהוציא בית הדין נגד ישראל.
חוות הדעת מתייחסת בנפרד לעזה ולגדה המערבית. בנוגע לעזה היא קובעת כי הסגר והמצור שישראל מפעילה מהווים ענישה קולקטיבית ועשויים להוות גם שימוש בהרעבה כשיטת מלחמה. בחוות הדעת נכתב גם כי לפי גופים הומניטריים, אספקת הסיוע שחודשה בחודש שעבר היא "איטית הרבה יותר מדי" מכדי לספק את צורכי התושבים. עוד נקבע כי הסגר וההגבלות על אספקת הסיוע מנוגדות לצווי הביניים של בית הדין הבינלאומי לצדק משנה שעברה, שבהם הורה לישראל לאפשר "אספקה ללא הפרעה בהיקף רחב של שירותים בסיסיים ועזרה הומניטרית הדרושים בדחיפות".
חוות הדעת מזכירה את הביקורת שמותח האו"ם על השיטה החדשה של חלוקת הסיוע ברצועה, באמצעות קרן GHF. האו"ם הזהיר, בין היתר, כי השיטה מסכנת את התושבים ומחריפה את המצב ההומניטרי ברצועה. מאז תחילת פעילות מנגנון החלוקה החדש דווח בעזה באופן תדיר על הרוגים רבים כתוצאה מירי צה"ל על תושבים המתקבצים ליד מרכזי הסיוע. הדוח מונה הפרות חמורות של המשפט ההומניטרי הבינלאומי על-ידי ישראל - הרג חסר הבחנה של אזרחים והתקפות על בתי חולים ומתקנים רפואיים. לפי חוות הדעת, המשפט ההומניטרי הבינלאומי מחייב את ישראל לפעול במידתיות ובזהירות בבתי חולים, גם אם היא גורסת כי אין הגנות מיוחדות על מתקן מכיוון שהוא משמש את חמאס. בחוות הדעת נכתב, על סמך משרד נציב האו"ם לזכויות אדם, כי ההתקפות של ישראל על בתי חולים "נראות שיטתיות".
חוות הדעת מתייחסת גם לעקירה של אוכלוסיית עזה וקובעת כי "משך העקירה, בשילוב עם רמת ההרס באזורים שמהם נעקרו התושבים, תנאי המחיה הגרועים ב'אזורים ההומניטריים' והתקפות ישראליות חוזרות ונשנות על האזורים הללו מעלות חששות בנוגע לחוקיות הפינויים". עוד נקבע, על בסיס הערכות משרד נציב האו"ם לזכויות אדם, כי הרג העיתונאים בעזה בשילוב עם אי-מתן גישה לעיתונאים זרים לרצועה במשך יותר משנה וחצי "מצביעים, כפי הנראה, על ניסיון מכוון של ישראל למנוע זרימת מידע מעזה ואליה". בחוות הדעת הודגש גם כי עד כה ישראל לא אפשרה פעילות של שום גוף חוקר של האו"ם בנוגע לנעשה בעזה. "בהקשר של ישראל והשטחים הכבושים נצפה היעדר עקבי של דין וחשבון (על הפרות) בכל הצדדים", נכתב.
בנוגע לגדה המערבית קובעת חוות הדעת כי הרחבת ההתנחלויות מובילה לשורה של הפרות זכויות אדם, ובהן אפליה שיטתית, בין היתר על בסיס גזע, דת ומוצא אתני, עקירה של פלשתינים והחרמת קרקעותיהם. עוד מתייחס הדוח בסעיף נפרד לאלימות מתנחלים "בתמיכת כוחות הביטחון", ומקדיש סעיף נוסף למעצרים המוניים של פלשתינים בגדה מאז אוקטובר 2023. חוות הדעת קובעת, כי לפי דיווחים המעצרים כוללים אלימות ויחס משפיל המגיע לכדי עינויים. עוד התייחס הדוח לקביעה של משרד נציג האו"ם לזכויות אדם שלפיה מספרם הכללי של הפלשתינים שמתו במעצר אינו ידוע מכיוון שישראל אינה מספקת מידע על גורלם, אינה מאפשרת לצלב האדום לבקר במתקני הכליאה ואינה משחררת גופות של עצירים שמתו. חוות הדעת מדגישה כי אי-שחרור גופות של עצירים יכולה להוות ענישה קולקטיבית ולהיחשב לעינוי כלפי משפחותיהם.