בשנים האחרונות ניכר תהליך של פיכחון ציבורי ביחס למעמדם וליכולותיהם של גנרלים בצה"ל. תהליך זה, המעורר דיון ציבורי נוקב, נובע משילוב של גורמים היסטוריים, חברתיים ופוליטיים. הטענות המרכזיות כוללות חשד לבחירה מגמתית, איכות פיקודית ירודה, והתנהלות שנויה במחלוקת. איכות הפיקוד ובחירת הגנרלים: ביקורות מהעבר ומההווה.
אחת הטענות החוזרות ונשנות נוגעת לאופן בחירתם של קצינים בכירים והאיכות המקצועית שלהם. ביקורות אלו אינן חדשות; כבר בעבר, דמויות כמו אביגדור (ינוש) בן-גל ורפאל (רפול) איתן התבטאו בחריפות כלפי הרכב המטכ"ל, כאשר רפול אמר ש"רוב המטכ"ל מטומטם". גם תא"ל מוטק'ה ציפורי, שהיה סגן שר הביטחון ושר בממשלה, טען כי "כל המטכ"ל מורכב מקצינים שאינם דוברי אמת", עניין שנחקר על-ידי ד"ר אורי מילשטיין
טענות נוספות עוסקות במידור ובחירת הקצינים הבכירים מתוך קבוצות חברתיות ספציפיות, כמו בני קיבוצים ומושבים. נטען כי שיטות כמו "חבר מביא חבר" או "חייב לעבור" (גם למי שנכשל) אפיינו את סיירת מטכ"ל וסייעו לקדם מועמדים מסוימים על חשבון אחרים. נוסף על כך, קיימות טענות על זיוף נתונים אישיים (קב"א ודפ"ר) ועל העדפה פוליטית, לפיה רק מועמדים מ"המחנה הציוני" ומרצ זוכים לקידום.
תקרת זכוכית" ומידור
אחת הטענות הבולטות היא קיומה של "תקרת זכוכית" המונעת קידום של קצינים סרוגים (כיפות). עדי מינץ, לשעבר מנכ"ל יש"ע, כתב על נושא זה, ונטען כי גם הקצאת קב"א נמוכה יותר לימין מנעה קידום של בעלי קב"א גבוהה שהיו בעלי פוטנציאל להגיע למטכ"ל. יתרה מכך, נטען כי ראש אכ"א לשעבר, אלוף שטרן, סייע למידור זה במסווה של "איש ימין".
עם זאת, יש גם ניצנים חיוביים, כאשר אלוף וחכ"ל עוזי דיין הביע צורך ב"סרוג במטכ"ל... ואישה אלופה".
השכלה וביקורת על הפרקליטות הצבאית
ביקורת נוספת נוגעת להשכלתם של הגנרלים, שנטען כי היא מתבססת לרוב על לימודי מדעי המדינה, עם חומרים המועברים ומבחנים משוכפלים, שאינם דורשים חשיבה מעמיקה.
תא"ל וינרוב, מפקד המכללות, הודה כי "אף פעם לא למדנו באמת מה צריך מג"ד". טענות חמורות במיוחד הופנו כלפי הפרקליטות הצבאית. אלוף מוטי אלמוז, ראש אכ"א לשעבר, כינה את הפרקליטות הצבאית "מאפיה, חבורה של שקרנים" והורה לפקודיו "לעשות הכל בניגוד למה שהם אומרים", תוך הכפשת התובע הראשי.
טענות אלו, שפורסמו על-ידי יואב זיתון, מתקשרות גם לכך שראש הפרקליטות הצבאית בעבר היה אלוף מנדלבליט, שפיקד על דורות של פרקליטים.
אובדן אמון ציבורי
עדויות ודמויות ציבוריות - הפיכחון הציבורי מתבטא גם בהצהרות של דמויות ציבוריות. יוסי שריד אמר ש"עולמם של גנרלים ואדמירלים צר כעולם הצרצר". רס"ן מיל' ירון תשבי, סגן מפקד סיירת גולני לשעבר, כינה את רא"ל גנץ "מטומטם". רינה מצליח, עיתונאית, הצהירה כי פגשה "אלופים לא מאוד חכמים (שלא לומר טיפשים)". ואף ראש הממשלה בנימין נתניהו כינה את המטכ"ל "מאפיה".
ד"ר אורי מילשטיין אף ציטט את נתניהו שאמר שראש ממשלה אינו יכול להקים ארגון לתחקור קרבות כי אינו יכול להתמודד עם "המאפיה הצבאית".
מסקנות ופני עתיד נדמה שהציבור - הישראלי, שהתבגר והחכים, אינו מקבל עוד ללא ביקורת את דמות הגנרל הכל-יודע. במקום להקשיב לפרשני החצר, הציבור דורש שקיפות, מקצועיות וייצוג הולם יותר בכל דרגי הפיקוד. עם זאת, קיימת תקווה לשינוי עם עלייתם של קצינים סרוגים לדרגות בכירות, ואולי גם קידום נשים לתפקידי אלוף, כפי שהציע אלוף עוזי דיין. האם הפיכחון הנוכחי יוביל לשינויים מהותיים ורצויים בצה"ל, או שמא מדובר במגמה חולפת?