"השגנו את מטרות המבצע" נכתב בהודעת ממשלת ישראל מיום 24 יוני 2025. האמנם? זה בדיוק מסוג המשפטים הגנריים שאין מאחוריהם כלום. למה?
1. מה היו מטרות המבצע שעליהן הכריז ראש הממשלה? הסרת האיום הגרעיני מעל מדינת ישראל וחיסול מערך הטילים הבליסטי. האם זה קרה? אין לנו שום יכולת לדעת ששתי המטרות הושגו במלואן. נהפוך הוא, אנחנו יודעים שיש לאירן טילים בליסטיים ואנחנו גם יודעים שאין לנו מושג איפה האורניום המועשר. אם היה לנו, כמו למשל, רגע לפני שחיל-האוויר הפציץ בפורדו (23 יוני), אז היינו אמורים לקבל מודיעין שאכן אין יותר חומר בקיע מועשר.
2. האם אלו באמת היו מטרות המבצע של ישראל? הרי במהלך ימי התקיפה הפצצנו סמלי שלטון - תחנת טלוויזיה, כלא שבו שוהים מתנגדי המשטר, שעון העצר במרכז טהרן שסופר לאחור את רגע מחיקת ישראל מהמפה. כל זאת, בלי להזכיר בכלל את האיומים של שר הביטחון, ישראל כ"ץ, להפיל את משטר האייתולות. אז מה היו מטרות המבצע?
3. השגנו את כל מטרות המבצע בכמה ימים? נתניהו, בקולו, אמר שנמשיך ככל שיידרש. זהו? זה כל מה שנדרש להסיר את האיום? שהרי ישראל ספגה אור לבוקר ה-24 ביוני ארבעה מטחים ששיבשו פה את החיים.
4. לעולם לא נדע מה היו המטרות האמיתיות של המבצע. מדוע? מפני שהפרוטוקולים יישארו חסויים שנים רבות ומכיוון שמטרות המבצע משתנות על-פי תמונת המצב בשטח. אז בסיכון ביניים של המציאות, אפשר לקבוע שלמרות הודעת הממשלה, לא השגנו את מטרות המבצע.
אז מה היה כאן בכל זאת? בזהירות המתבקשת אפשר לומר שטראמפ אמר די. הוא עצם עיניים למתקפת הטילים של אירן על בסיסים אמריקניים בקטר ובעירק, אולי גם בכווית ובבחריין, והחליט: זהו. המשחק נגמר. מטרות המבצע אולי לא הושגו, או בוודאות לא הושגו (גם הוא, להזכיר, דיבר על מחיקה טוטאלית של פורדו). עכשיו זמן הדיפלומטיה. קטר, עומאן, רוסיה - הן תשמחנה לגזור קופון מתיווך בין הצדדים. אמריקה תרצה להיות מעורבת, אבל החשש האירני מכפייה יאלץ אותה להיות מתווכת במדרון אחורי כששאר האחרות מייצגות את עמדתה.
נכנסנו לשלב של הפסקת אש מבלי שיש הסכם להפסקת אש. כלל לא בטוח שיושג הסכם חתום כזה שכל הצדדים יסכימו לחתום עליו. עכשיו הזמן לנסות להשיג הסכמים, להחזיר את החיים לשגרה, לעשות תחקירים של הצלחות וכישלונות (ויש גם כאלה בשני הצדדים - האירני והישראלי) ולבנות את הכוח המרתיע עד לסבב הבא. הוא יגיע בעתיד, ככל שהאינטרסים האישיים והלאומיים של ההנהגות בשני הצדדים לא ישתנו: ישראל תשאף להגן על עצמה בכל מחיר. אירן הנוכחית תשאף להשמיד את ישראל. בתרחיש של משטר אחר באירן, כללי המשחק עשויים להיות אחרים לחלוטין.
האופוריה הישראלית על הצלחות צבאיות כבירות תתחלף בקרוב בתלאות היום יום. ההרס הסביבתי העצום מבאר שבע ועד חיפה, האבל על ההרוגים במטחים, המשך הלחימה בעזה, גורלם הלא ידוע של החטופים וגם, למרבה הצער, החלם שמאפיין את הביורוקרטיה הישראלית בטיפול בזקוקים לכך אחרי מלחמות. כל אלה מונחים לפתחנו וזה מבלי שכתבתי עוד מילה אחת על השבר הפנימי העמוק בגלל חוק הגיוס.
נכון לעכשיו אנחנו מנצחים את האירנים בפער בשדה המערכה הצבאית, גם מבלי שהשגנו את כל מטרות המבצע. הניצחון האמיתי יהיה הסכם (שייאכף!) בתחום הגרעין וההתחמשות האירנית, ומעל הכל גם עיצוב סדר חדש במזרח התיכון. כזה שישרת את האינטרסים הלאומיים של ישראל. נתניהו הכריז ש"אנחנו משנים את המזרח התיכון". זה הזמן לעשות יותר ולדבר פחות.