העובדה שהאירנים לצערנו הצליחו לפגוע בזה אחר זה במרכזי אוכלוסייה צפופים, הן בערי גוש-דן המורחב, הן בחיפה והן בבאר שבע, מעלה ביתר שאת את הצורך האסטרטגי הביטחוני, הכלכלי והחברתי של מדינת ישראל לפיזור אוכלוסייה נרחב הרבה יותר. נכון להיום ישראל הינה אחת המדינות הצפופות ביותר בעולם, כ-460 נפשות לקילומטר רבוע ואם נחלט את הנגב ונתייחס רק לחלקה הצפוני של המדינה, מבאר שבע צפונה, אזי הצפיפות תהא יותר מ-1,000 נפשות לקמ"ר, בפועל המדינה הצפופה בעולם אחרי בנגלה דש.
חזון פיזור האוכלוסייה בישראל מלווה את כל 77 שנות המדינה. בראשית שנותיה, כשאיש לא דמיין את התרחיש של מתקפת טילים, החזון היה "כיבוש השממה" ונעשו אינספור ניסיונות לשלב ישראלים בפריפריה, תחילה תוך דגש על אידיאולוגיה ובהמשך באמצעות מתן הטבות. למרות ההשקעות האדירות, הן בהסברה והן בתקציבים, אחוז הישראלים שמתגוררים בפריפריה לא השתנה מהותית ובגוש-דן המורחב, לדוגמה, מנתניה בצפון ועד אשדוד בדרום, מתגוררת קרוב למחצית מאוכלוסיית המדינה.
לטעמי מטחי הטילים שכוונו במתכוון לריכוזי האוכלוסייה הגדולים, מחייבים את מקבלי ההחלטות לשרטט תוכנית לאומית אסטרטגית, ארוכת טווח, שתדאג לממש את חזון פיזור האוכלוסייה.
הדרכים לכך הינן כדלקמן:
- ראשית, סבסוד משמעותי ארוך טווח של כל הדירות שמוקמות מחוץ ל"מדינת תל אביב". מדובר אומנם במיליארדים מתוך תקציב המדינה, אולם זוהי בהחלט השקעה ארוכת טווח כדאית.
- שנית, בד-בבד הטבות מפליגות לקבלנים שיבנו בפריפריה, קרקע חינם, שקע משלימה לתעסוקה ומסחר, תמורות גבוהות במיוחד להתחדשות עירונית וכו'.
- שלישית, בד-בבד משיכת מיטב הפירמות הגדולות לפריפריה, זאת באמצעות פטור מוחלט ממיסים והיטלים לתקופה ממושכת (להלן תקדים אינטל בקריית גת), זאת על-מנת לייצר מקומות עבודה איכותיים גם בפריפריה.
- רביעית, יצירת מערך תחבורה מודרני ואיכותי בפריפריה ובין הפריפריה לבין המרכז, כולל רכבות מהירות, מערכי אוטובוסים חשמליים קלים ומהירים (BRT) כך שמרכיב המרחק ימוזער.
- חמישית, לשים דגש על משיכת אוכלוסייה איכותית לפריפריה, זאת באמצעות מענקים למוסדות חינוך, תרבות וכו', משיכת המורים הכי טובים, תיאטראות, תזמורות וכו'.
- שישית, ברור שגם שמרכיב הביטחון, ובמיוחד לאחר המלחמה הממושכת ב-20 החודשים האחרונים, יהווה פקטור משמעותי במשיכת אוכלוסייה לפריפריה ולכך יהיה צורך לשלב השקעה בהסברה מחד-גיסא ושדרוג מרכיב הביטחון מאידך-גיסא.
שביעית, חשוב שהפעם, בשונה מהפעולות הספוראדיות שהיו במהלך העשורים הקודמים, יהיה צורך בתוכנית מובנית וארוכת טווח, שישולבו בה מיטב אנשי המקצוע, מתכננים, אדריכלים, מהנדסים, אנשי חברה ותרבות, אנשי חינוך וכו'.
לסיכום, דווקא האירועים הטראומטיים שאותם אנו עוברים בימים אלה, צריכים וחייבים להעיר את מקבלי ההחלטות ולבנות קדימה לדורות הבאים מתווה שישנה מהיסוד את פריסת האוכלוסייה בישראל!