הידוע והמפורסם שבין הטמונים כאן הוא רב אלוף משה לוי הרמטכ"ל ה-12 של צה"ל. משה לוי נולד בתל אביב ב-1936. כבר בגיל צעיר זכה לשם החיבה "משה וחצי" בשל גובהו (1.96 מטרים, לערך). הוא סיים את לימודיו התיכוניים בתיכון עירוני א' בתל אביב והתגייס לצה"ל בשנת 1954. את רוב שנותיו בצה"ל שירת בשורות הצנחנים. היה מפקד סיירת צנחנים. ב-1968 מונה לפקד על חטיבת הבקעה שעסקה במרדפים אחרי חוליות מסתננים שחדרו לארץ משטח ירדן. לוי השתתף אישית, כמח"ט, ברבים מהמרדפים הללו. בשנת 1970 נפצע במהלך מרדף, ולאחר שהחלים מפציעתו שימש כמפקד חטיבה 226, בהמשך היה ראש מטה פיקוד המרכז, אלוף הפיקוד ראש אג"ם וסגן הרמטכ"ל. בשנים 1987-1983 כיהן בתפקיד הרמטכ"ל. לאחר שחרורו מצה"ל כיהן בתפקיד יו"ר הדירקטוריון של חברת כביש חוצה ישראל. רעייתו, רעיה לוי (הלפרין) הייתה חברת קיבוץ בית אלפא. לוי הלך לעולמו ב-8 בינואר 2008 תשעה ימים לאחר שלקה בשבץ מוחי והוא בן 71 במותו.

דמות צבאית בכירה נוספת הטמונה כאן בבית העלמין היא גבריאל רפפורט הידוע יותר בכינוי "גברוש". "גברוש "נולד בבית החולים במעין חרוד וגדל בקיבוץ בית אלפא, בן למייסדי הקיבוץ אליהו ושרה רפפורט. בשנת 1941 התגייס לפלמ"ח והיה בין המגויסים הראשונים. השתתף בקרבות הגדוד הרביעי, ביניהם בקרבות על הקסטל, בית מחסיר, מנזר סן סימון ועוד. ביוני 1948 השתתף בגילוי דרך בורמה. ביום סייע בהעברת שיירות מזון ובלילה עבד כפועל על ציוד מכני הנדסי כדי להסדיר את הדרך. לאחר מלחמת העצמאות בשנת 1950 חזר "גברוש" לקיבוצו, בית אלפא, שם הקים את מחצבות בית אלפא וחפציבה. בשנת 1976 לבקשת "רפול" התגייס לשירות קבע בצה"ל ופיקד על סלילת כבישים בסיני. בין היתר, היה אחראי על סלילת "דרך זיוה" - דרך שחיברה את מנזר סנטה קתרינה לכביש החוף המזרחי של סיני, תוך מעבר בשטחים הרריים קשים ביותר. לאחר מכן מונה למפקד בהגנה אזרחית (הג"א) ובהמשך הקים את יחידת ההצלה של צה"ל. לאחר שהשתחרר משירות הקבע, בדרגת אלוף משנה עבר "גברוש" בשנות ה-80 להתגורר בתל אביב. נפטר ב-29 באוקטובר 2001. איש פלמ"ח נוסף, הטמון כאן הוא גדעון אילת (2024-1915) חבר בית אלפא, שהיה מג"ד הגדוד השלישי של הפלמ"ח במלחמת העצמאות. אילת היה פעיל בכיר בתנועת הנוער "השומר הצעיר" ובמוסדות הקיבוץ הארצי, וממייסדי המשמר האזרחי במשטרת ישראל.

שורה של אנשי תרבות ואומנות ידועים בתנועה הקיבוצית וגם מחוצה לה טמונים כאן ובהם הסופר וחבר הפלמ"ח נתן שחם. שחם יליד תל אביב, בנם של ורדה והסופר אליעזר שטיינמן, למד בגימנסיה הרצליה, היה חבר בתנועת "המחנות העולים" ומאוחר יותר בתנועת "השומר הצעיר". ביוני 1942 התגייס לפלמ"ח והשתתף בקרבות מלחמת העצמאות. בשנת 1945 הצטרף לקיבוץ בית אלפא. שחם כתב, עשרות ספרים מחזות, ספרי ילדים וספרי מסע. ברבים מספריו תיאר את הווי דור הפלמ"ח ואת פניה של החברה הישראלית. חתן פרס ישראל לספרות. ב-2018 הלך לעולמו בקיבוצו בגיל 93.

סופר נוסף הטמון כאן הוא ישראל זמיר בנו היחיד של הסופר היידי יצחק בשביס-זינגר. בין ספריו הידועים של ישראל זמיר "לכבות את השמש", בו הוא מתאר את הלילה בו נערך הקרב על מוצב 86 המצרי ליד ח'אן יונס במבצע חורב. זמיר תרגם לעברית כמה מיצירותיו של אביו יצחק בשביס-זינגר. בשנות ה-70 ערך את המוסף השבועי "חותם" בעיתון "על המשמר". הלך לעולמו בנובמבר 2014, בגיל 85. לידו טמונה רעייתו המורה אביבה זמיר.

בין הטמונים בבית העלמין בבית אלפא: הסופרת נעמי פרנקל (2009-1918 ) נעמי נקברה על-פי בקשתה בצוואתה לצד בעלה השני, ישראל רוזנצוויג (1969-1902) שהיה סופר, הוגה דעות ומורה לעברית ולהיסטוריה. איש תרבות נוסף הקבור בבית אלפא הוא זאב חבצלת שהיה קצין התרבות של הנח"ל וממקימי להקת הנח"ל הראשונה. זאב היה מורה ומחנך בקיבוץ בית אלפא אמן רב גווני. הוא היה צייר, כתב סיפורים ושירים. בן שיריו המוכרים: "אשכולית", "לאן נושבת הרוח" ו"הורה אגדתי". בנוסף, הלחין מנגינות, עיצב ריקודים, ביים הצגות וסרטים. בין השאר, ביים את הסרט "חבורה שכזאת" על הווי הפלמ"ח לפי ספרו של ישראל ויסלר (פוצ'ו), בו השתתפו השחקנים בומבה צור, יוסי בנאי, גילה אלמגור, אילי גורליצקי, עודד תאומי, גדעון זינגר ועוד. ימים ספורים לפני שהסרט הושלם ויצא לאקרנים בתחילת אפריל 1962 נהרג חבצלת כאשר הטרקטור עליו נהג בשטח בית אלפא התהפך עליו והרגו.

אנו ממשיכים בסיורינו בבית העלמין ומבחינים בקברה של שושנה הר ציון (1954-1936) אחותו של מאיר הר ציון האגדי. שושנה נולדה בהרצליה להוריה שרה ואליהו הורוביץ, גדלה במושב רשפון, והגיעה לבית-אלפא בגיל 11, עם אמה שרה ואחותה רחל. שושנה התחנכה במוסד החינוכי, בבית אלפא בקבוצת "דרור". נשלחה מטעם קבוצתה להדריך בקן "השומר הצעיר" ברמת גן ובמקביל למדה בסמינר הקיבוצים. בדצמבר 1954 כשבוע לפני שהייתה אמורה להתגייס לצבא, ערכה טיול יחד עם חברה עודד וגימסטר באזור נחל ערוגות במדבר יהודה. השנים שהיו כבני 18 בלבד הותקפו על-ידי בדואים ונרצחו. גופותיהם כוסו בגל אבנים והתגלו לאחר חיפושים שארכו שבועות והם הובאו לקבר ישראל. מאיר הר ציון ואחותו שושנה היו קשורים מאוד והרבו לטייל ביחד והוא אף נקם את מותה. החווה "אחוזת שושנה" שמצפון לבית שאן נקראת על שמה.

בצמוד לקבר שושנה הר ציון קבורה שרה גולדנברג-הורוביץ (1985-1902) אימם של שושנה ומאיר הר ציון. שרה, ילידת ראשון לציון גדלה והתחנכה במושבה, למדה בבית מדרש לגננות לוינסקי והייתה גננת בראשון לציון. גולדנברג נישאה בשנת 1933 לאליהו הורוביץ ושניהם היו ממקימי מושב רשפון (1938-1947). לימים נפרד הזוג. שרה הגיעה לקיבוץ בית אלפא בשנת 1947 עם שתי בנותיה שושנה ורחל ואילו אליהו הורוביץ עבר להתגורר עם בנו מאיר (הר ציון) בקיבוץ עין חרוד. האב אליהו הורוביץ נקבר בבית העלמין עין חרוד איחוד.

בין הטמונים בבית אלפא קברו של בנימין גולדנברג. על מצבת קברו כיתוב לא שיגרתי וכך נכתב על המצבה “אבינו בנימין גולדנברג נולד בנובמבר 1866 נפטר באפריל 1959. חייו עברו ללא ברק וללא הדר רק הלמות פטישים ונקישת טוריה לווהו כל הימים". בנימין גולדנברג האריך ימים ונפטר בגיל 93. בנימין הוא אביה של שרה גולדנברג אמו של מאיר הר ציון. בנו של מאיר הר ציון, משה הר ציון כותב לי "בנימין הוא סבא של אבא שלי, נפטר בגיל 93 כשהוא עודר בגינה. היה נשוי לרחל מבית סניור מירושלים". באתר 'אלבום המשפחות' של ראשון לציון נכתב אודותיו "נולד ברומניה ועלה לארץ בגיל שנתיים עם הוריו. הם התיישבו בירושלים שם למד ב"חדר" ובישיבה, אולם התמרד וברח משם. לאחר שנישא עבר תחילה לואדי חנין (לימים נס ציונה) וניהל שם את פרדס הברון. ואולם כעבור שנה הגיע לראשון לציון. כאן עבד כפועל בכרמי האיכרים. בנוסף, עבד גם כפועל ביקב מאוחר יותר קיבל אדמה מאגודת חובבי ציון והתאכר, (היה לאיכר)."

בבית העלמין בית אלפא טמון אחיה של שרה גולדנברג משה (מוסה) גולדנברג ממייסדי קיבוץ בית אלפא, המכונה "גואל האדמות הלא ידוע". מוסה היה מוכתר המקום ובנוסף לענייני ביטחון והגנה, עסק בגאולת-רכישת קרקעות מידי ערבים באזור עמקי חרוד ובית שאן. תרומתו להתיישבות באזור רבה, אך שמו נשכח עם השנים ולא זכה להנצחה הולמת.

לא פחות מחמישה טייסים וכנראה יותר, טמונים כאן בבית העלמין הקטן יחסית של בית אלפא. המפורסם מכולם הוא טייס הניסוי אברהם הכהן (1970-1924). בנם של אליעזר ותמר הכהן מראשוני בית אלפא. אברהם, התחנך במוסד שבמשמר-העמק, וחלם מילדותו להיות טייס. הוא נספה בתאונה בעת טיסת מבחן במטוס "ערבה" של התעשיה האוירית. מטוסו התרסק ב-19 בנובמבר 1970 מעל הכפר סלפית שבשומרון, ושבריו התפזרו על שטח רב. יחד איתו נהרגו שניים מאנשי צוות פרויקט "הערבה": איתן עוזרי ואיתן שפיגל. שניים מבניו של אברהם הכהן הלכו בדרכו והיו טייסים. בנו יוני הכהן טייס חיל-האוויר נהרג ב-1980 בהתרסק מטוס הכפיר שהטיס בעת טיסת אימון בנגב. יוני בן 28 במותו קבור בבית אלפא לא הרחק מקבר אביו. סמוך לקברו של משה לוי בחלקה הצבאית של בית העלמין קבורים זה לצד זה שני אחים שנפלו במערכות ישראל - סרן עמוס ויינטרוב ורב-סרן שלמה ויינטרוב (נבות), בניהם של פניה ושמעון ויינטרוב. שלמה היה טיס חיל-האוויר ונהרג ב-1970 בפעילות בשמי סוריה ואילו אחיו עמוס היה שריונר ונהרג במלחמת יום כיפור 1973 בסיני. בחלקה הצבאית קבורים עוד: סגן אלוף אמנון אליעז בנו של המשורר רפאל אליעז שנהרג בדצמבר 1982 בעלות רכבו על מוקש. טמון כאן גם נדב נהוראי, טייס חיל-האוויר שנפל במהלך פעילות חיל-האוויר בשמי ירדן כנגד חיל המשלוח העירקי. מטוסו הופל. הוא צנח בשלום על הקרקע ואז רצחוהו תושבים מקומיים בירייה מטוח קרוב. עוד קבורים בחלקה הצבאית הטייס אלישע שילוני שנהרג בהתרסק מטוסו ב-13 ביוני 1967.

בן הקברים בבית העלמין בית אלפא גם קברו של לוחם הצנחנים סמל מאיר יעקובי. מאחוריו סיפור מרגש ועצוב: יעקובי למד בירושלים בבית-הספר "עמל". בגיל 11 הצטרף לקן השומר-הצעיר יחד עם חבורה שנקראה "תל-ארזים". הוא הגיע למוסד החינוכי "גלבוע" כילד-חוץ בכיתה י' לקבוצת "רימון". בהגיע גיוסו לצה"ל התנדב לצנחנים ונטל חלק בפעולות רבות שביצע צה"ל מעבר לגבול. יעקובי הפך לסגנו של מאיר הר-ציון, למרות שהיה סמל בלבד. בדצמבר 1954 פיקד על חוליה שעברה את הגבול עם סוריה ועשתה דרכה להחליף סוללות חשמל למתקן האזנה, שהיה מחובר לקווי הטלפון של הצבא הסורי. אלא שהסורים ארבו לחוליה וזו נאלצה להיכנע. אנשי החוליה עברו עינויים קשים בשבי הסורי. אחד מחברי החוליה, אורי אילן מגן-שמואל, שם קץ לחייו. במרס 1956, לאחר כשנה-ורבע שוחררו השבויים במסגרת עסקה לחילופי שבויים. מאיר חזר כעבור זמן לקיבוץ והכיר את בת-זוגו תמרה (קלדרון). בסוף אוקטובר 1956, גויס מאיר לצנחנים והשתתף בקרב המתלה, במבצע סיני. במהלך הסתערות על המצרים נהרג. לאחר מותו נולד בנו מאיר הנושא את שמו. בת זוגו תמר קלדרון קבורה אף היא בבית העלמין בית אלפא.

עמליה חבצלת פירסטנברג (2023-1925) הייתה מחנכת במוסד החינוכי גלבוע ויועצת בשירות הפסיכולוגי החינוכי במועצה האיזורית גלבוע. הייתה רעייתו הראשונה של זאב חבצלת. לאחר שנהרג נישאה לשמואל ("פיסקה") פירסטנברג ממיסדי מועדון התרבות צוותא בתל אביב ומנהלו המיתולוגי בשנות ה-60. על מצבת קברה נחקק "מחנכת מוערכת לדורות תלמידים נוחי בשלום באדמת הקיבוץ שאהבת, בו הגשמת את חייך." הנקה (חנה) לזרסון (1980-1903) - על קברה חרוטים המילים: "עבדה 45 שנה בשדות בית אלפא בטיפוח והשבחת זני ירקות חדשים כלת פרס העבודה". חנה שכונתה בפי כל "הנקה" עלתה לארץ ב-1922 והצטרפה בשנת 1924 עם חלק מ"קבוצת מסחה" לקיבוץ בית-אלפא. התמסרה במיוחד לטיפוח זנים חדשים של ירקות ואף זכתה בשל כך ב"פרס העבודה". הרבתה לכתוב מאמרים, שהתפרסמו בעיתון הקיבוץ, וכן שירים ופזמונים שהוקדשו לאנשים, חגים ואירועים. תאודור הולדהיים (1923-1985) נולד בברלין, גרמניה עלה לארץ עם הוריו בשנת 1933 והמשפחה התגוררה בתל אביב. למד בבית-הספר התיכון "שלווה". הצטרף לבית אלפא ב-1943. בשנים 1952-54 השתלם בקומפוזיציה בבית-הספר "ג'וליארד" בניו-יורק. הלחין עשרות יצירות. בנוסף לכך ניצח על מקהלות ולימד מוזיקה במקומות שונים. בהמשך, סיים לימודי מתמטיקה, פיזיקה וכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים. לימד מקצועות ריאליים, פילוסופיה ומוזיקה במכון "כרם" להכשרת מורים של האוניברסיטה העברית וכן היה מחנך ומורה במשך שנים רבות במוסד החינוכי גלבוע. דן לנס (1926-2004), בנם של קובה ושרה לנס מראשוני בית אלפא. היה מילדי הקיבוץ הראשונים. למד במוסד החינוכי במשמר העמק. במלחמת העצמאות שירת ולחם בגדוד 13. שכל את בנו עופר במלחמת יום כיפור. היה רכז המופעים של התנועה הקיבוצית. ריכז את מועדון "צוותא" בחיפה. דוד עורי (2011-1934) חבר קיבוץ בית אלפא היה מלחין, מנצח ומעבד מוזיקלי. מורה ומחנך מוערך, מנהל קונסרבטוריון למוזיקה בעמק.