בימים קשים של אימה המרחפת על ארצנו, אני מבקש לברוח ממציאות חיים מדממת, הפוקדת אותנו יום-יום ולהתרפק על דמות בעלת עוצמות מוסריות וערכיות. אני נושא תפילה כשכל נברא בצלם יאמץ את עולמה הערכי של האישה הנפלאה אירנה סנדלר. בימים של להבות במזרח התיכון, בימים של מתח פוליטי בישראל, מצאתי לנכון להימלט מהכול ולהתייחד עם דמות שהיא מקור השראה בשבילי. השראה בנתינה של אין קץ לנזקק ללא תמורה, ללא שאלת שאלות ואף במחיר סיכון חיים. אני מבקש להקדיש את המאמר לאישה, לא יהודיה, פולניה, אשר בזכותה ניתנו חיים ל-2,506 ילדים יהודים בימים של השריפה הגדולה באמצע המאה הקודמת. אני מבקש להקדיש מילים חמות לאירנה סנדלר. לו הייתה היום חיה אתנו, היינו חוגגים לה יום הולדת 103. אך היא הלכה מאתנו לפני כארבע שנים כשהיא כמעט בת 99. אירנה בת לרופא בעל השקפת עולם סוציאליסטית, שמרפאתו הפרטית בעיר אוטבוצק הייתה פתוחה לכל. הוא סעד כל חולה, גם אם לא יכול היה לשלם עבור הטיפול ועבור התרופות. רוב תושביה של העיר באובוצק, הסמוכה לורשה, היו יהודים. מכאן הקשר של אורנה סנדלר הפולניה, בת הרופא, ליהודים שמצאו עצמם לפתע ב-1.9.1939 בסכנת הכחדה. אירנה סנדלר עבדה במחלקת הסעד של עיריית ורשה והייתה במעמד בכיר. אירנה סנדלר רתמה לפעולות החסד שלה לילדי גטו ורשה את ידידתה, אירנה שולץ. בתוקף תפקידן בעיריית ורשה הן נכנסו לגטו כמעט יום יום, כשהן שמות לעצמן מטרה אחת - לחלץ כמה שיותר ילדים. כך מצאה אירנה סנדלר את עצמה מסכנת את חייה בחיי מחתרת עם סיוע מינימלי של מחתרת פולנית. היא עסקה בזיוף מסמכים של ילדים בגטו וארשה, שהקנו לילדים שמות נוצריים. היא הצליחה לשכנע את השלטון הנאצי, שמדובר בילדים נוצרים חולים במחלות מסוכנות ומדבקות. כך הוציאה בכוחות עצמה 2,506 ילדים מגטו ורשה. רוב הילדים הוברחו למנזרים, אך היא הקפידה לערוך רשימה מסודרת, ובה הפרטים על כל ילד, שמו המדויק, גילו, מקום מגוריו ומקום מחבואו, דבר שאפשר את החזרת כל הילדים של אירנה סנדלר לחיק היהדות אחר המלחמה. רוב הילדים מצאו דרכם אחר המלחמה למדינת ישראל. באוקטובר 1943 היא נאסרה על-ידי הגסטאפו. היא עברה מסכת עינויים קשה כדי שתמסור את שמות הילדים. אירנה סנדלר לא נשברה ובמשפט חפוז שנערך לה נגזר עליה עונש מוות. דקות ספורות לפני הוצאתה להורג הצליחה המחתרת הפולנית להוציאה מתחומי הכלא. לשוחד המיוחד שניתן לשומרה האישי היה תפקיד מכריע בחילוצה מאימת ההוצאה להורג. אחרי המלחמה חזרה אירנה סנדלר לחיים רגילים. היא התמסרה לעבודתה במשרד הסעד של פולין וראתה בעבודה זו שליחות. מדינת ישראל העריכה רבות מה שעשתה האישה השברירית הזו למען ילדים יהודים באותם ימים אפלים. בנוסף לתואר של חסידת אומות העולם, שהעניק לה המוסד "יד ושם", מדינת ישראל העניקה לה אזרחות כבוד של ישראל. יהי זכרה ברוך. כשלמדתי בבית הספר מקוה ישראל נפלה בחלקי הזכות להכיר ניצול אחד, שלמד במגזר הדתי בבית הספר. ילד ששמר על דתיותו במנזר, עלה לישראל ותרם לה במחקר מדעי. וזו ההזדמנות לבקש ממנו סליחה מאוחרת, כשאנחנו הצברים נפוחי חשיבות לעגנו לשמו זלמן, ושרנו שירי לעג לשם זלמן. בזכותה של אירנה סנדלר פרופסור זלמן בנה את חייו בארץ ישראל ותרם לה רבות במחקריו המדעיים, וזכה למצוא מנוחת עולמים באדמתה. מי ייתן ועולם הערכים של אירנה סנדלר ינווט את חייו של כל נברא בצלם. יהי זכרה ברוך.