הפעולה המדויקת וההדוקה באירן הינה ההיפוך המוחלט של ההתנהלות הצבאית הישראלית מול החמאס בעזה. גם שם ניתן היה ניתן לנטרל את הסכנה, "לטפל" בחיות פרא כגון יחיא סינוואר שתכננו את ה-7.10, לנטרל את העברות הכספים שזרמו לחמאס בעזה ועוד. דבר מזה לא נעשה, ואלפי ישראלים חפים מפשע שילמו את מחיר הרשלנות והמדיניות הפושעת מול החמאס. הזוהר של הפעולה באירן לא יבטל את החרפה של ה-7.10.
אגב, גם באירן ישראל פעלה (כך לפי הבכירים הישראלים) בדקה ה-90. בעזה היא ישבה בחיבוק ידיים ותלתה תקוות באויביה שנשבעו להשמידה. שילוב קטלני של זחיחות, יוהרה ורשלנות. עתה, לאחר "מלחמת 12 הימים", כאשר ישראל מצטיירת ככוח החזק ביותר במזרח התיכון, הגיע הזמן לסיים את המלחמה הנשכחת בעזה שנמשכת חודשים רבים ללא שום תכלית: היא לא מצילה את החטופים ולא משמידה את חמאס.
לאור השיחות הלא כל כך סודיות עם סוריה, הבנות שקיימות עם ערב הסעודית ויחסים איתנים שנרקמו במהלך השנים עם מצרים, ירדן, מרוקו, אמירויות ובחריין, ניתן לייצר ברית אזורית עוצמתית, שיהיו בה מרכיבים ביטחוניים וכלכליים, ושתיתן מענה לרצועת עזה שעדיין משוועת לפתרון אמיתי, ולסוגיה הפלשתינית כולה. את האופציה הזאת חייבים לאמץ מיד על-מנת לייצב את האזור, למנוע התלקחויות נוספות וליהנות מפירות המלחמה. רק כך יהיה ניתן לתרגם את שורת הניצחונות הישראלים הצבאיים למציאות שתיטיב עם ישראל ועם עמי האזור.