בראיון רצוף אינספור שקרים גסים של נפתלי בנט לעמית סגל ובן כספית, הוא הבליע אמירה שראוי להתעכב עליה - ולפיה נתניהו אשם ב"מכונת הרעל" (כך הוא מכנה את הביקורת הציבורית הבוטה כלפיו, על מעשה הנוכלות המדהים שביצע).
ובכן, נזכיר נשכחות: מיד לאחר מעשה הנוכלות, כששום "רעל" עוד לא היה, התראיין בנט לעמית סגל ואמר לו - פחות או יותר במילים הבאות: "אספתי את הילדים. אמרתי להם, יהיה עכשיו הרבה כעס כלפיי. הרבה שנאה. תדעו לכם שעשיתי את זה לטובת המדינה - להוציא אותה מהפלונטר הפוליטי".
נניח בצד את הטיעון הנלעג בדבר "טובת המדינה". לו אכן זו הייתה עומדת לנגד עיניו, היה תומך בלפיד - בעל עשרות המנדטים - לראשות הממשלה, כפי שמורה ההיגיון הדמוקרטי, ולא מתנה את הפלת הימין בכך שדווקא הוא, עם שישה מנדטים בלבד, יהיה ראש הממשלה. זו הייתה תאווה - ותו לא.
אבל נתמקד ב"רעל": אם עוד לפני שה"מכונה" החלה לפעול כבר אסף בנט את ילדיו ואמר להם שהיא עומדת להתחיל - מי בעצם יצר אותה? נתניהו, או הוא עצמו, ביודעין?