תשעה (9) חודשי עבודות שירות בלבד נגזרו על גבר מכסייפה שהכה את אשתו וילדיו הקטינים בשורה ארוכה של אירועים אלימים. השופט אלון גביזון כתב כך: "כמפורט בכתב האישום המתוקן ובתמצית, במספר הזדמנויות שונות נהג הנאשם באלימות כלפי אשתו וילדיו הקטינים". ובכן, הבעיה היא בתמצית. לא לבעלי לב חלש: אישום ראשון: בשעות הצהריים, כשבני המשפחה ישבו בסלון, נודע לנאשם שהקטין א' קיבל ציון נמוך במבחן. הוא הרים כבל של מטען פלאפון שהיה מונח על השולחן, והחל להכות בו את הקטין בחוזקה, בידיים ובגב - תוך שהוא צועק עליו. מיד לאחר מכן אחז במוט ברזל של מתקן תאורה והיכה את הקטין בגבו וברגליו. הילד נפל על הרצפה. הנאשם המשיך להכות אותו גם כשהיה שרוע, עד שהקטין ניסה לגונן על פניו בידיו - אז הלם הנאשם במוט בזרועו וגרם לו לשבר ביד. וזו רק ההתחלה: בעודו שוכב על הרצפה, הנאשם המשיך להכות את הקטין בכל חלקי גופו - גם בראשו - תחילה באמצעות תיק גב ובו ספרים, ובהמשך גם במכות אגרוף. מעוצמת הכאב הקטין זעק לעזרה. אחיו הקטנים הצטרפו לבכי - ואחזו באימם. היא ניסתה לשכנע את הנאשם שיפסיק - אך הוא התעלם ממנה. ולבסוף איים על הילד: אם תיכשל שוב - "אקשור אותך לג'יפ ואגרור אותך". והייתה גם בת: בעת שצפתה באלימות, הקטינה ב' יצאה מהבית להזעיק את דודה. לאחר שהדוד עזב - תקף הנאשם את הקטינה: אחז בשערות ראשה, הטיח אותה בקיר, והפיל אותה על הרצפה תוך שהוא ממשיך לאחוז בשערותיה. הבן שנפצע אושפז לשלושה ימים בבית החולים. הנאשם טען שנפל מסוס, ושהאם "מעלילה עליו עלילות שווא". אישום שני: בעת שהקטין א' הכין שיעורי בית, תקף אותו הנאשם באמצעות רצועת גומי והכהו בפניו - עד שדימם מהאף. בהזדמנות אחרת, ברשות הרבים, אחז בשערות ראשו ובעט בו. אישום שלישי: במחסן ליד הבית, הורה לשני ילדיו לפתוח את ידיהם - ואז היכה בכבל על כפות ידיהם הפתוחות. הם בכו מרוב כאב - והוא עזב את המקום. כך נמשכה השגרה האלימה לאורך שישה אישומים - כל אחד מזעזע מקודמו. תקף גם את אשתו - בהריון: אחז בשערותיה, גרר אותה על הרצפה, ובהמשך - כשהייתה בהריון - הכה אותה בראשה באמצעות נעליים צבאיות כבדות שסולייתן עשויה ברזל. ומה קרה בהמשך? במהלך ההליך התברר: למרות שהוצא נגדו צו הרחקה, הוא הפר אותו - ושכב שוב עם אשתו. כך נולדו לו תאומים נוספים. והשופט? התרשם מ"תהליך שיקומי". אישר את הסדר הטיעון. תשעה חודשי עבודות שירות. למישהו זה נשמע סביר?