אין כמו התערבותו הבוטה וחסרת התקדים של הנשיא דונלד טראמפ בהליכי משפטו של בנימין נתניהו להעיד על מעמדה של מדינת ישראל בעידן הנוכחי. את כוחה ועוצמתה הצבאית היא מוכיחה זה כשנתיים בשדה הקרב. בכוחה המדיני היא מוגבלת בשל תלותה הגדולה במוצא פיו של נשיא ארה"ב. עכשיו איש זה מטיל את צילו הגדול גם על מערכת המשפט הפנימית, מעשה שלא היה כמוהו בתולדות המדינה וספק אם בכלל בזירה העולמית. החומרה כאן בכניסת הפיל לחנות החרסינה וניסיונו להרוס את הפנים שלה. מבחינתו, טראמפ מתייחס למערכת המשפט הישראלית כפי שהוא עושה בביתו שלו. כלומר, פועל לפי הבנתו. הגיבוי שהוא זוכה לו מבית המשפט העליון האמריקני שרובו שמרני ושותף להשקפותיו, מאפשר לו לפעול בחופשיות שכמעט ולא זכורה בתולדות אמריקה. בימים האחרונים פוטרו שלושה פרקליטים שניהלו את החקירות נגדו על ניסיון ההשתלטות על הקונגרס ב-2021 בגינן כמעט והודח. הוא לא שוכח ולא סולח ועדיין מחפש דרכים לחקור את תוצאות ההצבעה לנשיאות שהביאו לניצחונו של ג'ו ביידן ב-2020. כך בדיוק טראמפ מתנהל בזירה העולמית: אני השריף וכדאי לכם להתנהג בהתאם כי אני לא חושש להפעיל את נחת זרועי. כך זה גם אצלנו. לו נתניהו היה חדור רגש לאומי עמוק ולא רק מהתהדר בתג הימין, הוא חייב היה להודות לטראמפ בחום על עצם התמיכה האישית בו אבל להבהיר לו כי בישראל המערכת המשפטית היא עצמאית, כולם שווים בפני החוק ולצערו הרב המשפט מתנהל בעצלתיים כחמש שנים, עוד מזמן כהונתו הראשונה של טראמפ, ואין ביכולתו להתערב בשיקולי מערכת המשפט למרות הביקורת החריפה על התנהלותה בענייניו. כך היה אמור לומר ראש ממשלה הגאה בישראליותו ועומד על שמירת כבודה כמדינה ריבונית. אבל נתניהו לא מסוגל היה אפילו להעלות על דעתו אמירה כזו: הוא יהיה פחות טראמפ מטראמפ? במובן מסוים זו הטרגדיה של כולנו בישראל. לפני שבוע נאלץ נתניהו בלחצו של טראמפ לבטל הוראה שלו להפציץ באירן בתגובה למטחי הטילים על ערי ישראל כאשר עשרות המטוסים היו כבר בדרכם ליעדיהם. אין דוגמה בתולדות העמים, לא כל שכן בתולדותינו, שמדינה אחת מורה - כן, מורה ולא מציעה או מבקשת - למדינה אחרת לחדול במהלכה מתקיפת מדינה שלישית שהיא אויבת. אצלנו הכעסים או הבושה על המהלך נבלעו עמוק בדיון האם הפצצות האמריקניות חיסלו את הגרעין האירני כפי שטראמפ חוזר ומצהיר למרות הערכות אחרות. ב-1981 החליט מנחם בגין להחיל את החוק הישראלי על רמת הגולן בהליך חקיקת בזק ביום אחד. ארה"ב, בניגוד להערכתו המוקדמת, הגיבה בחריפות בהשעיית מזכר הבנה בין שתי המדינות וביטלה רכש ביטחוני בהיקף של מאות מיליוני דולרים. בתגובה זימן בגין את שגריר ארה"ב בארץ והטיח בפניו ללא כחל וסרק כי "איננו ואסלים שלכם, איננו רפובליקת בננות", והודיע שישראל מוותרת לחלוטין על מזכר ההבנה הנ"ל. כמו-כן הורה למזכיר הממשלה לפרסם ברבים את תוכן השיחה. אפשר רק להתרפק במחשבות כיצד היה בגין נוהג היום במקומו של נתניהו. בדבר אחד אין כל ספק: הוא היה מסביר בדרך ארץ לטראמפ כי יש שופטים בירושלים ולמדינת ישראל יש מערכת משפטית לתפארת. לבנימין נתניהו אין את המסוגלות הזו כי הוא לא מאמין שיש שופטים בירושלים ועדיפים לו הקשרים המיוחדים עם השריף העולמי מהם הוא עוד יכול להפיק תועלות אישיות. עם כל אי-הנעימות, בנסיבות אלו צריך להודות כי דונלד טראמפ מתנהל מול מדינת ישראל כנציב עליון שלה שאמנם מקום מושבו בוושינגטון הרחוקה אבל הוא יודע לפרטי פרטים את סיפורי באגס באני בהם נתניהו כרוך. צריך רק לקוות לטובת כולנו כי לא יבוא היום וטראמפ יביע את דעתו מי כן ומי לא מתאים לממשלה בירושלים...