החלטת הפנטגון על ביטול חבילת סיוע צבאי לאוקראינה, שעליה הוסכם עוד בתקופת ממשל ביידן, עלולה להיות אסונית עבורה, ולפגוע משמעותית ביכולתה להגן על עצמה מפני מתקפות הטילים של רוסיה. זאת משום שבחבילה נכללו גם מערכות נ"מ מדגם "פטריוט" והמיירטים שלהן. אדגיש - זו המערכת היחידה שמצליחה ליירט באחוזי הצלחה גבוהים את הטילים הבליסטיים שמשגרת רוסיה לעבר ערי אוקראינה כמעט מידי לילה, כולל במתקפה הנרחבת השבוע, שבה שוגרו לא פחות מ 60 טילים. המשמעות של אי-הגעת המערכות הללו לאוקראינים הוא היא בהכרח מוות של יותר אזרחים אוקראינים, והצלחה רוסית בפגיעה בתשתיות. ולכן העיתוי של ההחלטה הזו של הפנטגון מעורר תהיות, ועננה כבדה מרחפת מעליו, ודאי כשרואים בבירור כיצד הרוסים מגבירים את עוצמת התקיפות והיקפן. אבל אלה לא רק מערכות ה"פטריוט" שאמורות היו להגיע, אלא גם פגזי ארטילריה בקוטר 155 מ"מ, תחום שבו סובלת אוקראינה גם ככה מנחיתות, בעוד רוסיה מקבלת אספקה של מיליוני פגזי ארטילריה מקוריאה הצפונית למשל. לדבר הזה יהיו השלכות על המצב בחזית הלחימה, שם ממשיכים הרוסים להתקדם באיטיות אך בעקביות. הממשל החליט על ביטול חבילת הסיוע הזו דווקא לאחר שאוקראינה היא זו שהסכימה שוב ושוב לתנאי הפסקת האש ממארס, ורוסיה היא זו שמגלה סרבנות מוחלטת וממשיכה להפגיז ולהפציץ את ערי אוקראינה. אפשר לתהות מדוע מעניק הממשל פרס כזה לרוסיה, למרות שלא מדובר בחבילת סיוע חדשה, אלא בכזו שכבר אושרה בימי ממשל ביידן. עמיתי דויד ברון מציין בצדק ש"אוקראינה מייצרת כיום יותר ויותר נשק בעצמה. השנה אמורה להגיע מ-40% ל-50% מכלל סוגי האמל"ח, מתוכם 100% בתחום הפגזים. גם הכטב"מים, שאחראים ל-70% מהפגיעות בחזית (משני הצדדים), הם ברובם הגדול מייצור עצמי. אבל בתחום ההגנה האווירית יש עדיין פערים גדולים, ולמערכות פטריוט אין לפי שעה תחליף, בטח לא מבצעי (זלנסקי אמר השנה שעובדים עם מערכת דומה, אך לא יסף"). מה שלגמרי ברור הוא שאת מחיר החלטת הממשל ישלמו בחייהם אזרחים וחיילים אוקראינים, והיא רק תסייע לרוסים בהמשך המלחמה, ותקשה על אוקראינה להגן על עצמה.