בימים שבהם האזעקות שיבשו לנו את הלילות והמציאות הביטחונית ערערה את השגרה, רבים מאיתנו חוו חרדה. על-אף שהמלחמה הסתיימה - החששות, הפחדים והדריכות עדיין "יושבים לנו בגוף". חשוב לזכור: גם אם אין לנו שליטה על מה שקורה סביבנו, אנחנו יכולים לשלוט במה שקורה בתוכנו. לרוב אנו חווים חרדה כרגש או תחושה בלתי נשלטת, אך למעשה מדובר במנגנון הישרדותי של הגוף, שנועד לעזור לנו לזהות סכנה ולהישמר ממנה. כמו מנגנונים אחרים בגוף שלנו, אם נלמד להכיר את החרדה, להבין את הביטויים שלה בגוף, ובעיקר איך לנהל אותה - נוכל להחזיר לעצמנו את השליטה. כשאנחנו מבינים שהתגובה הרגשית שלנו ניתנת לניהול, אנחנו מחזירים לעצמנו תחושת שליטה. ממש כפי שלומדים איך לעצור דימום או לחבוש פצע, ניתן גם ללמוד איך להרגיע את הגוף והנפש. אחת הדרכים הפשוטות והיעילות לכך היא שיטה בת חמישה שלבים שפיתח ארגון EmotionAid, המבוססת על שלוש תפיסות עיקריות: קרקוע, פריקה, ומשאבים. באמצעות מודעות, הקשבה לגוף וחיבור פנימי - אפשר לעבור ממצב של הצפה רגשית לתחושה של ויסות ואיזון בגוף. כך נוכל לתפקד טוב יותר, לשמור על עצמנו, ולהיות מסוגלים גם לעזור לאחרים. אז איך עושים את זה? הנה כמה צעדים פשוטים שאפשר להתחיל איתם כבר עכשיו: ▪ קרקוע - כשמרגישים שהלחץ גואה, למשל במקלט או בממ"ד, עצרו לרגע, שבו עם הרגליים צמודות לרצפה והרגישו כאילו הן שורשים הצומחים מהאדמה. אפשר גם לקפוץ על רגל אחת ואז על השנייה ואחר כך על שתיהן יחד עם הילדים - להפוך את זה למשחק. תנו להם להוביל. ▪ רגיעה - שימו יד אחת על החזה ואת השנייה על הבטן. הקשיבו לנשימות. שימו לב איך הגוף תומך בכם, איך הוא תמיד שם איתכם. ▪ משאבים - לכל אחד מאיתנו יש דברים שמרגיעים ומחזקים אותו; מוזיקה אהובה, פעילות גופנית, בישול, יצירה. כל אחד יודע מה מרגיע אותו ועושה לו טוב. היכולת לבחור את זה בכל רגע - היא משאב בפני עצמו. ▪ תחושת חיבור - תזכירו לעצמכם שהגוף והנפש שלכם הם צוות. כשאתם דואגים לעצמכם - אתם גם ממלאים את המצברים ויכולים לתמוך באחרים. הנתינה הזו - גם היא מקור כוח. כפי שכתב הסופר צ’ארלס דיקנס: "איש אינו חסר תועלת אם הוא מסיר מעט ממשאו של האחר". בעיצומם של ימים לא פשוטים, ברגעים של חוסר ודאות - היכולת להושיט יד, להחזיר נשימה סדורה, להציע קרקע יציבה ותחושת מסוגלות - היא לא רק מחזקת, אלא גם מחוללת שינוי.