ישראל נתנה את הסכמתה למתווה העסקה המתגבש מול חמאס (מתווה סטיב ויטקוף), אולם המתווה הזה הוא הרע מכל העולמות. לישראל יש שלוש אפשרויות:

• אפשרות אחת, לכבוש את הרצועה כולה ולהקים מנגנון בשליטה צה"לית לחלוקת הלחם והמים. מהלך כזה ישיג את מטרת המלחמה המרכזית - מיטוט שלטון חמאס והשמדת יכולתו הצבאית - אבל יסכן את חייהם של 20 החטופים שעדיין בחיים;

• אפשרות שנייה, להודיע על סיום המלחמה דה-יורה בתמורה לעסקה בשלב אחד שבמסגרתה כל החטופים, החיים והמתים, יוחזרו לישראל מייד. מהלך כזה יביא להחזרת כל החטופים שנותרו ברצועה, אך יאפשר לחמאס לשקם את כוחו;

• האפשרות השלישית, הגרועה מכל, היא המתווה הנוכחי שבמסגרתו ישראל תסיים את המלחמה דה-פקטו, אבל רק עשרה מהחטופים החיים יוחזרו לישראל, ועשרה החטופים החיים האחרים לא יוחזרו בהסכם הנוכחי ולמעשה יישארו בידי חמאס עד למועד לא ידוע.

בין שלוש אפשרויות, ישראל בוחרת ברעה החולה לנוכח הלחץ האמריקני על ישראל לקבל את מתווה ויטקוף שפירושו סיום בפועל של המלחמה, בנימין נתניהו צריך לבוא לנשיא דונלד טראמפ ולהגיד לו שלנוכח הערבויות שהוא מתכוון לתת לחמאס, ישראל תתקשה מאוד לחדש את המלחמה ולכן היא מסכימה לסיום פורמלי של המלחמה בתמורה להחזרה מיידית של כל החטופים בשלב אחד. ואז נתניהו היה יכול לפנות לציבור הישראלי ולומר לו את האמת, שאין בכוונתו לכבוש את הרצועה כולה ולהפקיד את חלוקת הלחם והמים בידי צה"ל, ולכן למרות הפגיעה הקשה בחמאס, מטרת המלחמה העיקרית לא תושג, ושלטון חמאס לא יחוסל לעת עתה. לפיכך, ישראל תסכים לסיום המלחמה ובתמורה תממש מטרה אחרת של המלחמה - החזרת כל החטופים לישראל - ובעתיד יגיע יום נקם ושילם בחמאס. ההחמצה האסטרטגית בתחילת המלחמה חשוב להבין שללא כיבוש הרצועה והקמת מנגנון בשליטה צה"לית לחלוקת הלחם והמים לא ניתן למוטט את שלטון חמאס, אבל פעולות אלו היו צריכות להתבצע בתחילת המלחמה. למרבה הצער, מערכת הביטחון בהסכמת בנימין נתניהו ובגיבויו, לא הייתה נכונה לבצע פעולות נדרשות אלו, וזה כנראה כבר בלתי אפשרי מבחינה מדינית לבצען בעת הנוכחית. לפיכך, אין טעם להמשיך בדשדוש חסר תכלית ברצועה. רק החודש נהרגו ברצועה 20 חיילים בלחימה שאינה מנסה להגשים שום מטרה אסטרטגית. נתניהו צריך אפוא לסיים את המלחמה ולהחזיר את כל החטופים. עצם הרעיון לתת לחמאס, לפי דרישתו, לבצע סלקציה בקרב 20 החטופים החיים הנותרים ולהחליט איזה עשרה לשחרר מטעמים הומניטריים, הוא טירוף הדעת. הרי אחרי 600 ימים בשבי ארגון הטרור, כל אחד ואחד מהחטופים הוא מקרה הומניטרי וייתכן שעשרת החטופים החיים הנותרים לא ישרדו עד השחרור העתידי. יתרה מכך, לאור הדברים שפורסמו, מאוד לא סביר שבכלל נוכל לחדש את הלחימה אחרי חודשיים, בייחוד בשל הרצון של הנשיא דונלד טראמפ שהמלחמה הזו תסתיים. אז במקום לשקר לעצמנו, צריך להתמקד בשחרור החטופים ובמקביל להתחיל ולבנות את צה"ל ליום שבו נחזור להילחם ברצועה. בסופו של יום, חובה למוטט את שלטון חמאס ולהשמיד את יכולתו הצבאית, אבל בלי נוכחות של חטופים ברצועה, לישראל יהיה קל יותר להילחם בעתיד, והיות שחמאס הוא חמאס, תהיה לנו הזדמנות נוספת לחסלו בעתיד הלא רחוק.