"מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה", כך אמר הקב"ה בביקורת לעם ישראל לאחר נס קריעת ים סוף, סוס ורוכבו רמה בים. המסר הוא הוא שאין לשמוח בנפול רשעים, כולנו יצירי אותה בריאה. ומה שמפליא אצלנו שדווקא הטובעים המרושעים אומרים שירה. גם טובעים וגם אומרים שירה, שירת הברבור. אלוהי המשפט אהרן ברק רואה את מעשי ידיו טובעים, הוא מנסה שוב ושב להעיר אותם מחגיגות השמחה אך הם ממאנים להקשיב, הם ממשיכים לפזז, הם ממשיכים להתהולל. ואז נשיא בית המשפט העליון מעיף את הציבור העצבן מהאולם, התנהגות הציבור לא מתאימה להוד ולהדר האירופים של כבודו, ומה הוא אומר? "זו פגיעה בליבת הדמוקרטיה, לא מכיר עוד מדינה מערבית כזו", לא פחות ולא יותר welcome to the club אח שלי, welcome to the club:

• כאשר מעלילים עלילות פליליות על ראש הממשלה, אינך אומר זאת.

• כאשר מונעים מראש הממשלה לנהל מלחמה בגלל עלילות, אינך אומר זאת.

• כאשר הפקידים משתלטים על המדינה ומנשלים את הנבחרים מתפקידם, אינך אומר זאת.

• כאשר שופטים ממונים על-ידי חבריהם שוב ושוב, אינך אומר זאת.

• כאשר בתי משפט פוסקים בניגוד לחוק, אינך אומר זאת.

• כאשר אנשים מטעמך מרקיבים את יסודות הדמוקרטיה, אינך אומר זאת.

רק כאשר ההד של כאב הציבור על כל הנזק הענק שאתה גורם הגיע לאוזניך המנותקות לגמרי אז פתאום הבנת שהדמוקרטיה שלנו התחלקה על השכל? עם זאת אף פעם לא מאוחר welcome to the club. פעם הייתי אומר לך הבט בראי על-מנת לראות מי הביא אותנו למצב הזה, היום יש טכנולוגיה, צלם סלפי, אח שלי, פשוט צלם סלפי. ובפעם הבאה שהציבור מפריע לכבודכם, ירום הודכם, צאו אתם מהאולם. הציבור הישר הוא הריבון, אתם הם אלה שמשחיתים את זמנכם וזמננו בדיוני סרק פוליטיים - אתם הם המוקש המרכזי בדמוקרטיה שלנו.