זה אולי לא יישמע פופולרי, אולם אינני שותף לביקורת הקשה שהייתה בקרב לא מעט אנשי כלכלה לנגיד בנק ישראל, הפרופסור אמיר ירון, על כך שהתעקש לא להוריד את הריבית במשק במשך שנה וחצי תמימה, מאז ינואר 2024. המבקרים טענו בראש וראשונה כי מלחמתו של הנגיד בסכנת התפרצות אינפלציה היא חסרת בסיס, והראייה, האינפלציה באותה שנה וחצי התייצבה בין 3 ל-4 אחוזים. אינני מסכים עם קביעה זו. אדרבה, אני סבור שלולא התעקשות הנגיד ייתכן מאוד שסביבת האינפלציה הייתה עולה, אולי אפילו באופן משמעותי, עובדה שהייתה מסכנת את יציבות המשק, קל וחומר בעיתוי בעייתי של מלחמה מתמשכת המלווה בהורדת הדירוג של ישראל על-ידי שלוש סוכנויות הדירוג המובילות בעולם. המבקרים טענו גם כי למרות הריבית הגבוהה, הנגיד לא השכיל לבלום את עליית יוקר המחיה במשק, החל ממוצרי המזון שמחיריהם עלו בשיעור ממוצע של 10-8 אחוזים במהלך השנה וחצי האחרונה וכלה במחירי הדיור שעלו באותה תקופה בשיעור של יותר מ-10 אחוזים. אינני מסכים גם לקביעה זו. הנגיד לבדו לא יכול לבלום את העלייה ביוקר המחיה, קל וחומר שוק הדיור שבעיית הבעיות שלו במהלך שני העשורים האחרונים, המחסור בהיצע, רק הוחרפה עוד יותר במהלך 21 חודשי המלחמה, קל וחומר כשכ-150 אלף ישראלים התפנו מעורף עזה והצפון, עובדה שיצרה ביקושים כבדים חסרי תקדים. המבקרים טענו, במיוחד, כי מדיניות הריבית מעיקה במיוחד הן על קבלנים ויזמים שנטלו מימון והן על נוטלי משכנתאות שעקב הריבית הגבוהה נאלצו להחזיר מדי חודש בחודשו החזר גבוה הרבה יותר. אינני מסכים גם אם קביעה זו. אומנם אין ספק שהן המימון והן החזר המשכנתאות התייקר, אולם הנגיד לטעמי צדק בקביעתו שאם היה מוריד את שער הריבית, אזי גם עלייה של אחוזים בודדים באינפלציה, הייתה מעלה את עלות ההוצאה המשפחתית פי כמה וכמה. העובדה שהמשק הישראלי, למרות הוצאות המלחמה הכבדות שכבר חצו את רף ה-200 מיליארד שקלים נותר יציב יחסית, והעובדה שלאחרונה השקל שלנו התחזק מול הדולר והאירו, והפך בפועל לאחד המטבעות החזקים בעולם, כשבד בבד הבורסה שלנו זינקה בעשרות אחוזים, יותר מכל בורסה אחרת, כולל השקעות חסרות תקדים של משקיעים זרים, הינה גם לזכותו של הנגיד. אולם, וזה אולם גדול, נשאלת כעת השאלה כיצד הנגיד ירון יפעל בשבוע הקרוב, ב-7 ביולי, מועד ההכרזה על שער הריבית. אני סבור כי כעת הזמן לשנות דיסקט ולהתחיל להוריד את הריבית. ההיסטוריה לימדה אותנו, פעם אחר פעם, כי התקופה שלאחר מלחמות מהווה הזדמנות בלתי חוזרת לשקם כלכלות, כולל כלכלות שלהבדיל נהרסו בזמן המלחמה, דוגמת כלכלות מדינות אירופה שלאחר מלחמת העולם השנייה, ולהפוך את הורדת הריבית למנוע צמיחה אפקטיבי למשק הפוסט מלחמתי. הורדת הריבית, ולו גם ברבע אחוז, תהווה לטעמי "אור ירוק" לכך שאנו עומדים בפני עידן חדש של צמיחה ואולי אף פריחה כלכלית שאותה לא ידענו זה שנים רבות. הורדת הריבית תקל מאוד הן על נוטלי משכנתאות והן על יזמים וקבלנים שנטלו מימון ובכלל על מיליונים של ישראלים שהוצאות המחיה שלהם יוזלו. הנגיד ירון, בצדק, ידוע במדיניות השמרנית שלו ועל כן אני צופה כי לאחר הורדת ריבית מתונה הוא יבדוק ויחקור כהרגלו את השפעתה על השוק ואם אכן ההורדה תוכיח את עצמה, הוא ימשיך במסע הורדות הריבית במועד הבא, ה-20 באוגוסט ובהמשך גם באלה שאחריו. שיהיה בהצלחה לכולנו!