עכשיו גם האוצר מבהיר: עקרונות חוק הגיוס שמקדמים בכנסת לא רק שלא יביאו אף חייל חרדי לשירות משמעותי, אלא גם יגרמו לפגיעה כלכלית קשה במשק. המתווה שעליו מדבר יולי אדלשטיין נשען על ההסכמות שאליהן הגיעו ערב המלחמה עם אירן. הן הוצגו כפשרה היסטורית, אבל זו רק מראית עין ובפועל יקלו מאוד על המשתמטים:
👎🏼קביעת יעדי גיוס כלליים ולא מחייבים;
👎🏼הטלת סנקציות ריקות מתוכן;
👎🏼ובמקביל - ביטול התמריצים הכלכליים לגיוס: עצירת סבסוד המעונות ותקציבי הישיבות.
אתמול פרסם משרד האוצר חוות דעת חדה וברורה: המתווה הזה לא רק פוגע בשוויון, יש לו גם מחיר כלכלי אדיר שנים קדימה. מצד אחד הכלכלה הישראלית נפגעת מכך שהמילואימניקים, שהם הכוח המוביל של הכלכלה הישראלית, נעדרים יותר מהעבודה כדי לפתור את בעיות כוח האדם של צה"ל, מצד שני - המדינה תמשיך לסבסד מגזר עצום ולא יצרני שלא נושא בנטל.
אחרי כמעט שנתיים של לחימה מתמשכת ונטל אדיר על המגויסים, לא ייתכן שנמשיך עם אותה שיטה שכבר נכשלה בעבר, ונסכן גם את עתיד הכלכלה שלנו. מה כן צריך לעשות? כתבתי על זה
כאן יחד עם שלומית רביצקי טור-פז.