כדאי מפעם לפעם להזכיר שבנימין נתניהו עדיין לא לקח אחריות על מחדל 7 באוקטובר, ואפילו לא "אחריות בלי אשמה", ואין לו כוונה לקחת אחריות. (זו אחת ההנחיות הבסיסיות בספר על משטר פופוליסטי: תמיד תאשים אחרים). אבל האמת היא שהוא לא רק אחראי כמי שעומד בראש המערכת שנים רבות אלא ממש שותף לאשמה. הוא ראה בחמאס נכס, הוא לא הסתיר את זה, והוא פעל לחיזוק החמאס. ולא רק הוא. עוד שותף לקו המיליטנטי של ניצחון מוחלט וחיסול החמאס ללא חלופה מדינית, הוא בצלאל סמוטריץ' שגם ראה בחמאס נכס. ואכן, עבור סמוטריץ' ונתניהו חמאס הוא עדיין נכס. סמוטריץ, בגלל שהחמאס משרת את האינטרס שלו: מלחמה מתמדת בשירות הזיה תנ"כית, כי זה מה שאלוהים רוצה, ואולי זה מה שהוא חושב שהמצביעים (הכמעט לא קיימים) שלו רוצים. ונתניהו, הוא רק רוצה לשרוד בשלטון, למרוח זמן, ולהתחמק ממשפט. אין לו עניין במלחמה אין סופית ובמוות מיותר של החטופים, של הלוחמים, ואפילו של העזתים. אבל זה מחיר שהוא משלם ללא היסוס בשביל לשרת את המטרות האישיות/משפחתיות שלו. הוא והצאצאים שלו, כמו רבים ממקבלי ההחלטות, פטורים מהסיכון. כפי שמדווח דרוקר: "לפני 7 באוקטובר התנהל דיון בקבינט סביב המצב באיו"ש. "אתם צריכים לחשוב אחרת", זרק שר האוצר סמוטריץ' לעבר הרמטכ"ל הרצי הלוי. "אולי טוב לנו שחמאס ישלוט באיו"ש?" כן, ההתבטאות ש"חמאס הוא נכס" לא הייתה מקרית — זו תפישת עולם. סמוטריץ' באמת מעדיף שארגון טרור רצחני ישלוט בשטח הצמוד לכפר סבא, לעפולה ולרוב המדינה ולא הרשות הפלשתינית. "אתה שומע מה אתה אומר?" ענה הלוי. הרשות הפלשתינית מחזירה בכל שבוע אזרח ישראלי שנקלע בטעות לערים הפלשתיניות, סיפר הלוי לשרים. כל אירוע כזה היה יכול להסתיים בלינץ'. הלוי לא שכנע. סמוטריץ' ובעניין הזה גם בנימין נתניהו אינם ניתנים לשכנוע. מבחינתם הרשות היא הדבר הכי גרוע בעולם. לא בגלל השחיתות וחוסר הדמוקרטיה, זה לא מפריע להם; הם הרי ביחסים נהדרים עם המנהיגים הכי נוראים בעולם. הם אינם מוכנים לשמוע על הרשות כי בבירות חשובות בעולם היא עדיין נחשבת לפרטנר למשא-ומתן, להנהגה לגיטימית ומתונה של העם הפלשתיני."