פרישתו של גדי איזנקוט מהמחנה הממלכתי היא עדות נוספת לכישלון של האופוזיציה הנוכחית. למרות המגה-מחדל של ממשלת נתניהו ב-7 באוקטובר, האופוזיציה לא הצליחה להפיל אותה ואפילו לא הצליחה להביא להקדמת בחירות. למעשה, במקום שהאופוזיציה תפרק את הקואליציה, הקואליציה פירקה את האופוזיציה. הכישלון הקולוסאלי של האופוזיציה הוא הסיבה העיקרית לכך שרבים ממצביעי מחנה המרכז והשמאל כבר מעדיפים להכתיר משיח שקר כמו נפתלי בנט במקום להצביע שוב למנהיגי האופוזיציה הכושלים.
האחראים המרכזיים לכישלון הפוליטי הקולוסאלי הם יאיר לפיד ובני גנץ, אבל האחרון הוא האשם העיקרי בהתפרקות האופוזיציה. גנץ לא ניצל את המומנטום הפוליטי הגדול שהיה לו אחרי 7 באוקטובר כדי לכפות על בנימין נתניהו את הקדמת הבחירות ואחרי שעזב את הקואליציה הוא לא פעל לאחד את שורות האופוזיציה. התנהלותו של גנץ אף הביאה את גדעון סער להצטרף לקואליציה מה שהבטיח את הישרדותה, ועכשיו אפילו המפלגה שלו מתפרקת. גנץ שתובע בצדק מנתניהו שייקח אחריות על כישלונותיו, צריך לתבוע זאת גם מעצמו, ולפרוש מהחיים הפוליטיים לאלתר. כל עוד גנץ אינו פורש, הוא מסייע לנתניהו ומחזק את נתניהו ולכן הוא חייב ללכת מוקדם ככל האפשר.
בשבוע שעבר שודר ראיון של נפתלי בנט לתוכנית "פגוש את העיתונות" שבו ראש הממשלה לשעבר סיפר שלל שקרים פרועים. כבר ציינתי פה כמה מהשקרים הבולטים שאמר בראיון, אבל בנט לא התחיל לשקר בנושא רק עכשיו. תכף לאחר 7 באוקטובר, הוא כבר ניסה להתנער מאחריותו. כך, למשל בראיון לחדשות 13 הילה קורח הזכירה לו שהוא אמר שחמאס מורתע, אך בנט "לא זכר" שאמר זאת, אז בסוף הראיון ציטטה קורח אחת מהאמירות שלו כרה"מ על החזרת ההרתעה מול חמאס (היו עוד כמה וכמה אמירות כאלו). בנט כנראה בטוח שהפראיירים לא מתים, הם רק מתחלפים. בבחירות הקודמות, הפראיירים היו מצביעי הימין שהלכו שולל אחר שקריו, ובבחירות הנוכחיות הוא מנסה להונות את מצביעי המרכז-שמאל. אחרי הכל, פעם נוכל תמיד נוכל.
מתגברות השמועות על כך שגדי איזנקוט שוקל לרוץ עם בנט. אני אינני מאמין שאדם ישר דרך ומתון כמו איזנקוט, יהיה מסוגל לשבת עם איש נכלולי כמו בנט שעמדותיו המדיניות הן ימין קיצוני.